הקמת עסק.
אולי למדת מקצוע ומשם זה התחיל. אולי היה לך תמיד כשרון או ידיים טובות והתחלת כתחביב ואיכשהו זה התמסד. אולי עשית דרך רצינית וצברת ותק כשכירה, ואז החלטת לצאת לעצמאות. אולי היית במשך תקופה ארוכה גם שכירה וגם עצמאית. יש כמה סוגים של חדרי לידה לעסקים.
יש רגע כזה, כמעט אצל כל עסק בתחילת הדרך, שהוא מסתכל ימינה ושמאלה ורואה שכולם סביבו נראים טוב. יפים ונכונים כאלה. לוגו, צבעים, אתר, חתימת מייל מושקעת.
והוא אומר לעצמו: וואלה, אולי זה מה שחסר לי.
אולי אם גם אני אהיה ממותגת סוף סוף יהיה לי ביטחון לשווק, סוף סוף יהיה לי נעים למכור, סוף סוף אני אדע לעמוד מאחורי המחיר שלי בלי לגמגם. אני איראה רצינית ומקצועית ויפסיקו להתווכח איתי על הגבולות העסקיים שלי. אני אמשוך לקוחות שווים יותר.
יש מצב שזו מחשבה נכונה
כלומר, זו בטוח מחשבה נכונה. מיתוג באמת נותן לעסק גב וביטחון, לצאת לעולם ולהרגיש: אני עסק, לא עיסוק!
אבל לא תמיד זה הטיימינג הנכון.
בגדול יש היום הרבה יותר מודעות לנראות ממה שהיה פעם, וזה דבר מצוין. זה אומר שהשוק התפתח, שיש שפה, שיש סטנדרט, שיש הבנה שזה חשוב. (שאפו לכל המעצבות והממתגות שעושות עבודת הסברה טובה).
אבל לפעמים (וזה משהו שרוב נותנות השירות בתחום לא יודו בו ללא לחץ פיזי מתון 🙃) מיתוג מקצועי הוא לא הדבר שהעסק שלך צריך עכשיו.
כשמישהי מגיעה אליי מוקדם מדי, אני מכירה כבר את הריטואל: הרבה רצון, הרבה מוטיבציה, אבל גם הרבה בלבול. אין עדיין בהירות אמיתית לגבי מה היא מוכרת, למי, ואיך זה עובד בשטח. במה היא עדיפה על פני המתחרים? אין לה מושג.
היא עוד לא הספיקה להתנסות כמעט, עוד לא לכלכה את הידיים, והעסק שלה עדיין קטן ולא באמת רווחי. היא שומעת את המחיר שלי למיתוג ונשימתה נעתקת. 😀
בואו נשים את הדברים על השולחן:
מיתוג הוא לא נקודת הפתיחה של עסק. מיתוג הוא שלב שמגיע כשיש כבר משהו אמיתי לעטוף. מיתוג הוא ייצוג חיצוני של בפנוכו עסקי פנימי ומבוסס.
כי ההבדל בין לוגו שנראה חמוד לבין מיתוג מקצועי באמת, הוא לא רק רמת העיצוב. הוא החשיבה שמאחוריו. האסטרטגיה. להבין מה העסק רוצה לשדר, למי הוא מדבר, איזה תחושה הוא צריך לעורר, ואיך לגרום לאנשים לזהות אותו ולהבין אותו תוך רגע. לקחת את כל זה – ולתרגם לשפה חזותית. העיצוב הוא רק השכבה החיצונית, האמצעי שמשתמשים בו כדי לעורר את התחושה הרצויה. וזה מה שבאמת גורם למיתוג לעבוד.
ושנית, עסק צריך להיות מסוגל להחזיר השקעה של אלפי שקלים בתוך פרק זמן סביר. אם הוא עוד לא שם – זה פשוט לא נכון לדחוף אותו לשם בכוח. (ואם הוא לעולם לא יהיה שם, כלומר מדובר בעסק שאמור להישאר קטן ולא רווחי במהותו, משהו מהצד, נגיד מכירת גרביים במקלט – הוא לא צריך ממתגת. הוא צריך גרפיקאית או לוגו בקנבה.)
ולכן לא מעט פעמים אני אומרת לפונות הירוקות מדי: אל תבואי עכשיו.
תעבדי, תתנסי, תשתפשפי. קחי עבודות, גם אם הן לא מושלמות, גם אם זה לא בדיוק מה שחלמת. קחי כל לקוח שמוכן לעבוד איתך, העיקר לצבור ניסיון.
עוד חצי שנה, עוד שנה – כבר תהיי במקום אחר לגמריי. תהיי אפויה ובשלה, ואז תבואי למיתוג והוא באמת יהיה לך שווה ומקדם. יהיה מה לארוז בך.
אבל איך מתקדמים בינתים?
הכי חשוב: לא מחכים עד שיהיה מיתוג. אפשר להתחיל גם עם משהו פשוט, בסיסי, אפילו לוגו של GPT או גרפיקאית זולה.
העיקר לזוז. והעיקר לעשות, לעבוד, לנסות כל מה שאפשר – עשייה היא הדבר היחיד שמצמיח עסקים.
(מסייגת: יש עסקים מסוימים שלא יכולים להתחיל בלי נראות מקצועית באמת, זה ישנמך אותם ויפגע בהם לטווח הארוך.)
ובמקביל – כן אפשר לקבל כיוון, דיוק וכלים, דרך פגישה חד פעמית או תהליך קטן יותר, בלי להעמיס על העסק השקעה שהוא עוד לא בשל אליה.
למשל?
תכנית הקפסולות שלי שנותנת כלים פשוטים שכל אחת יכולה ליישם בעצמה ולהתקדם בעזרתם.
או פגישת שתיים קפה אחד מנטה – פגישת מיקוד חד פעמית, שבה אנחנו יושבות ובונות תכנית פעולה, החל ממחר בבוקר, איך את מתקדמת מהנקודה שבה את נמצאת עכשיו. בלי קשר למיתוג שיש לך או שאין לך.
תראו למשל פידבק ממישהי שקנתה את הקפסולות:
(אגב, זו מישהי שרצתה להגיע למיתוג והיה לה יקר מדי, אז היא לקחה רק קפסולות. איזה כיף שהיא מתקדמת בינתים ומביאה את העסק שלה למצב שתוכל להרשות לעצמה תהליך מיתוג מקצועי, שווה ומצמיח!)

