בואו נשים את הדברים על השולחן.
אין למעצבים איזה קטלוג מחירים כזה,
שהם פותחים בארשת חשיבות, מדפדפים בו ושולפים מחיר מדויק.
–
בואו נחזור שניה אחורה, לא נראה לי שהבנתם מה נפלתי עליכם על הבוקר.
אוקיי, אז זה מתחיל תמיד במייל שגרתי:
"היי, אני צריכה לוגו לעסק, כמה את לוקחת ללוגו?"
(מתה על האנשים שלא משחררים שום פרט – לא איזה עסק, חדש, ישן, מי קהל היעד, מה הקשר שלך לעסק – כלום.)
–
או בשיחת טלפון (היום היתה לי אחת כזאת ולכן אני כאן, כותבת את זה סוף סוף)
"אני צריכה מודעה, כמה זה עולה?"
"כרגע אני לא פנויה לשיחה, נוכל לדבר עוד שעה?
"רק תגידי לי כמה את לוקחת למודעה!"
–
אז בואו. ננשום עמוק ונעשה סדר.
אין דבר כזה "כמה עולה לוגו." ואין דבר כזה "מחיר למודעה."
זה כמו שתיכנסו לחנות ותצרחו: "הלו, אורטל (תמיד קוראים למוכרות בחנויות אורטל) כמה עולה חולצה?"
–
בואי, כפרה, איזה חולצה? מכותנה? מטריקו? מבזאר שטראוס או מקסטרו?
חולצת ניו בורן או מנדפת זיעה XXXXXXL?
חולצת חתנים מעוצבת, או הדהויות האלה שלובשים בני שש עשרה עם כל מיני כיתובים וציטוטי ציטוטים?
יש קצת הבדלים בין כל החולצות בעולם, נכון?
אז בדיוק אותו דבר – יש הבדלים בין הלוגואים והמודעות בעולם.
–
ואין דבר כזה להגיד בשלוף: "לוגו זה 3000."
כי לוגו זה לא 3000. לוגו זה חפירה ארוכה של
–
ספרי לי על העסק שלך
מי קהל היעד
הוא חדש
הוא ישן
את הקמת אותו
למה הקמת אותו
מה החיבור שלך לתחום
למה הלוגו הזה ישמש
את צריכה גם שם וסלוגן או שיש לך
את מביאה קופי מוכן או שאני אעשה קופי,
מה עוד תצטרכי חוץ מלוגו
מה שלומך סתם ככה בחיים
למה קראו לך שיינדל כרמלה
אה, קראו לך פעם אורטל? למה, נולדת בחנות?
וכן הלאה וכן הלאה
ואז, אחרי כל חפירת העומק הזו,
יושבת המעצבת, משקללת נתונים,
מנסחת הצעת מחיר שמכילה את כל הנ"ל, נכונה למעצבת ומדויקת לצרכי הלקוח.
ואולי זה יעלה 900, אולי 4000, אולי פחות, אולי יותר. מה שמשנה זה שהתמחור מדויק בול ללקוח הספציפי הזה.
–
(ואז הלקוח נעלם, אבל על זה כבר דיברתי פעם)