כלות זה עפיפון בלי חוט

הכל התחיל ממחברת נורא יפה שקניתי במקסטוק לפני יותר משנתיים. מחברת ספירלה עבה, עם המון דפים וכריכה קשה חומה ומהממת. יש לי חולשה נוראית למחברות בכלל ולמחברות יפות בפרט, ולמחברת הזאת היה כל כך הרבה פוטנציאל – כך שהייתי חייבת לקנות אותה תיכף ומיד, למרות שלא היה לי בשבילה עדיין עתיד מוגדר.

אחרי כמה ימים חברה טובה שלי התארסה,
וחשבתי להכין בשבילה מחברת שתעזור לארגן את כל הסידורים לקראת החתונה. (מתנה שהכנתי לפני כן לשתי חברות קרובות והתקבלה בתשואות גיל).

עיצבתי ביד, מגזרי נייר מעניינים, כריכה עם כלה כושלת במקצת. בראש היה לי תכנון מדהים, כמובן, ובסקיצה שהכנתי במחשב זה היה יפה ממש. אבל בפועל, בטכניקה ידנית – יצא מזעזע נוראות. לא רוצה אפילו להראות לכן עד כמה מזעזע זה היה 😊

איבדתי סבלנות ונטשתי את המחברת הזאת לאנחות.

כמה חודשים עברו וחברה אחרת התארסה. נזכרתי במחברת ההיא וברעיון היפה שהיה לי בראש, והחלטתי לשלב בין הממוחשב לידני. עיצבתי במחשב את כל העסק, פירקתי לגורמים, הדפסתי ועבדתי להרכיב ידנית.

זה יצא מקסים וסוף סוף היתה לי מחברת עם כריכה (כמעט) כמו שרציתי. אהבתי קשות את התוצאה, וחשבתי ליצור כמה כאלה ולמכור לכלות נרגשות.

חשבתי כמובן שכולם יעוטו על הרעיון המדהים שלי ויסגדו לי לשארית חיי,
אבל חברות שהתייעצתי איתן הורידו לי את התעופה העצמית (וטוב שכך) ואמרו שאם אין תוכן פנימי – מחברת, יפה ככל שתהיה, היא לא כזאת בשורה גדולה. שצריך לחשוב על ערך מוסף שיגרום לאנשים לרצות אותה.

חשבתי להוסיף גימיקים חמודים שיעזרו למחברת להפוך לייעודה הסופי – להיות סוג של ספר זכרונות אחרי החתונה. וכאן הצטרפו המרקרים, הסימניות והוואשיטייפ.

הצגתי את הרעיון בפני עמיתות למקצוע, אבל כל התגובות שקיבלתי היו בסגנון "זה נהדר, אבל תוסיפי עמודים פנימיים."

תוך כדי חיפשתי מחברות כאשר איוותה נפשי – עבות עם כריכת קרטון חומה ומשמחת, ולא מצאתי בשום מקום במחיר שפוי. לא השתלם לרכוש מחברת יקרה, להשקיע עליה עבודה ידנית פרסום ושיווק, ולמכור ברווח אפסי.

ושוב הרעיון נגנז לכמה חודשים.

והנה מגיעה התפנית בעלילה

לפני שנה בערך התחלתי לעבוד על מוצר אחר שלי שלא היתה לי מוזה בשבילו. איכשהו מצאתי את עצמי עובדת על משהו בכלל לא קשור, כהרגלי הקלוקל.

המשהו האחר היה הארגונית לכלות. אין לי מושג אפילו למה נזכרתי בה, לא היתה על הכוונת אף כלה.

ניסיתי לבנות כמה עמודים פנימיים ולראות איך הולך.

וזה הלך מעולה! הכל זרם ותקתק בצורה מעוררת השתאות. תוך כמה ימים קמו לנגד עיני 60 עמודים מלאים בתוכן שנוצרו ממש בסיעתא דשמיא מטורפת, יש מאין. יש עבודות שיורקים בשבילן דם והן לא זזות, ולפעמים יש דברים שפשוט עפים לבד.

חיפשתי כלות ונשואות טריות שיתנו לי פידבק על העמודים המוכנים, שיפצתי ושיניתי לפי ההכוונה שלהן (גיליתי שהייתי קמצנית מידי אז פרגנתי עוד ספייס, וככה נוספו עוד 20 עמודים)

טרטרתי כמה בתי דפוס בבקשות להצעת מחיר, ותוך כדי התאמתי את הכריכה לפורמט ממוחשב.

כמובן שלטעמי היא הרבההה פחות מיוחדת מאשר הגרסה הידנית שלה, אבל אי אפשר הכל 🙂 אולי יום אחד עוד נשלב בין השניים.

ו – זה קרה!!!
בסוף נחתה פה ערמה כבדה ומשמחת של ארגוניות מבהיקות, חמה וטריה הישר מהדפוס 🙂

ארזתי אותן אחת אחת בתשומת לב ואהבה, והן עברו לנקודות המכירה – ומשם ישר לידיים של עשרות כלות טריות ונרגשות.

התגובות שקיבלתי היו חמות ומפרגנות, ולגמריי פיצו על התהליך-הבלתי-נגמר הנ"ל 😊

אז מה לומדים מהסיפור הזה /// פינת מוסר ההשכל 😉

שלכל דבר יש זמן משלו והוא מגיע… כמו שידוך, בערך 🙂

אם יש לכן חלום שמחכה במגירה, תנסו מדי פעם לבחון אותו מחדש באור. אולי הפעם הוא יתגשם. יש חלומות שיש להם הריון ארוך אבל לידה קצרה מאד 🙂

אם קראתן עד כאן –  לגמריי גאה בכן 🙂

יאללה, לכו להגשים חלומות.

לעוד פרטים על הארגונית – לחצי כאן

איך יומן נולד

על מה נדבר היום?

בא לי לשתף בתהליך היצירה של יומן – ההריון שלי.

איך הכל התחיל?

את היומן הזה יצרתי לעצמי, בתחילת ההריון הראשון שלי.

כשהתחלתי את ההריון המיוחל הזה, הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו כדי לזכור כל פרט בו.

אני אוהבת ליצור דברים בעצמי גם כשאפשר להשיג אותם בחנות, ובמיוחד כשלא ממש ניתן למצוא משהו שיתאים בדיוק. כך שבמקרה הזה היה לי ברור שאכין יומן לבד.

חברות ולקוחות ששמעו ושותפו בתהליך ההכנה שלו – התלהבו וביקשו שאדפיס גם להן עותק. התגובות הנלהבות לימדו שיש ביקוש למוצר כזה בציבור הדתי-חרדי.

אין הרבה יומני הריון בכלל, ואלו שיש לא ממש מתאפיינים ברגישות המתבקשת לציבור שלנו, או חופרים ומעמיסים בפרטים רפואיים וטכניים.

היומן שלי נותן מקום להתרגשות הפנימית, ומלווה את כל תשעת החודשים האלו בהסתכלות מוקסמת של – היי, משהו חדש קורה בתוכי!

אז לפני כמה חודשים (כשנרגעתי מהלידה..) התפניתי לשבת וליצור יומן מסודר יותר עם תוספות ושדרוגים. כי תכלס, הגרסה הראשונית שלו נבנתה לפני שחוויתי בעצמי הריון – כך שהיה הרבה מה להוסיף ולשנות.

מה יש בפנים?

עשרות סמני דרך קטנים לכל החוויה הגדולה הזו שנקראת הריון. יש דף לכל דבר, לפי סדר כרונולוגי: 
האולטרא סאונד הראשון, הפעם הראשונה שהרגשתי תנועות, בגדים שכבר לא עולים עליי, דברים שמשמחים אותי, רעיונות לשמות…
ועוד המון דברים, קטנים וגדולים שמלווים את כל תשעת החודשים האלה. 
הרבה מקום לרשום תחושות – אבל גם תכנונים וסידורים טכניים. 😎

ביומן הראשוני לא היו רשימות, והרבה נשים שרכשו אותו העירו שזה אחד הדברים שכן מצופים מיומן כזה..  אז הוספתי כמה רשימות שימושיות. למשל, מה לקחת לבית החולים כשיוצאים ללדת – זוכרות שצריך לקחת פרטי חשבון בנק?

בחרתי להדפיס את היומן בפורמט קטן – 
יותר קטן ממחברת סטנדרטית, כי הרגיש לי שהוא צריך להיות משהו אישי. הריון זאת חוויה מאד אינטימית – ועם זה לפעמים נדמה שכל העולם שותף לה. רציתי ליצור פינה של זכרונות ותחושות שתישאר שייכת רק לאמא שבדרך 🙂

וזהו! היומנים ירדו לדפוס ועלו משם מהממים ומריחים בריח טרי ומרגש 🙂

ארזתי אתם בעצמי, אחד אחד בתשומת לב. אחד החלקים הכי כיפים בתהליך של יצירת מתנות – זה האריזה והעיטוף. למרות שזו עבודה שאורכת זמן – אני לא מעבירה למישהי אחרת שתעשה את זה.

נחמד לי לדמיין את האישה בתחילת ההריון שתקבל את היומן הזה, תפתח את האריזה שסגרתי באהבה ותתרגש.

כיף לי להיות חלק מהרגעים הכי יפים של החיים.

רוצה עוד פרטים על היומן? לחצי כאן

גם אתן רושמות תזכורות בפתקים מהוהים על המקרר? אז די עם זה!

הבטחתי לכן מתנה כיפית ומעוצבת
לכבוד התשא"פ שבפתח
והנה היא כבר כאן >>>

לוח תכנון שבועי ייחודי וכיפי
שמרכז בתוכו מקום לכל המטלות הקטנות-גדולות של השבוע

ובגלל שאני ממש נחמדה הכנתי אותו בשתי גרסאות:
האחת: רב פעמית, גדולה צבעונית וכיפית
שמדפיסים בגודל A3 ומלמנצים – ואז מתקבל לוח מחיק רב פעמי
שמקשט את דלת המקרר ועושה סדר בראש.

השניה – למי שמעדיפה להדפיס בכל שבוע דף אחד ולזרוק
בגרסה קטנה יותר של A4 ובשחור לבן, נוח להדפסה בכל מדפסת ביתית.
כאן מצורפות שתי הגרסאות – תוכלי להשתמש ולבדוק מה יותר נוח לך.

להורדה לחצי כאן

מקווה שתהני מהמתנה שהכנתי באהבה גדולה, ושהיא תעזור לך

(כמו לי, בלגניסטית חסרת תקווה) לעשות קצת סדר בראש…

לחיי אחוות פזורות הדעת!

הקישור חסום לך? כתבי לי ואשלח לך בשמחה

פוסט סיכום שנה, או: איך הפכתי מעצמאית לנתינה ממושמעת

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נֵשֵׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת
וְנִסְפֹּר צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת.
יְלָדִים בְּחֻפְשָׁה יְשַׂחֲקוּ תּוֹפֶסֶת
בֵּין הַבַּיִת לְבֵין הַשָּׂדוֹת. 

כשאהוד מנור כתב את זה בסביבות שנת 1970
הוא בטח לא חשב שהבית הראשון של השיר האופטימי שלו
יהפוך למציאות לא הכי שמחה בשנת תש"פ…

שנה לא פשוטה עברה על כולנו. ישבנו במרפסת, בילינו בחל"ת
וספרנו ציפורים נודדות משעמום ומבידוד. והילדים – יואו, כמה חופשה. 

אז יאללה, תש"פ מגיעה אוטוטו לסיומה,
וזה הזמן להתפלל שהדברים בעזרת השם ישתנו לטובה.

מה קרה בסטודיו בשנה החולפת?

הדבר הכי חשוב שקרה הוא שהסטודיו קיבל אל בין שורותיו בוס חדש.
מדובר בדיקטטור עליז שבניגוד לכל בוס שפוי בעולם, שמאד בעד שהעובדים שלו, ובכן, יעבדו –
הבוס הספציפי הזה מתנגד לעבודה שאינה קשורה בו ישירות.
הוא בכלל מתנגד לרעיון של אנשים שאינם הוא ושצריך לעצב להם דברים.
כך שהיה דיי מאתגר לשמור על עבודה חשאית הרחק מעיניו, מנזיפותיו, ומאוחר יותר גם מעונשיו הפיזיים – שכללו החרמה של העכבר וניתוק כבל המסך (שעד היום מהבהב בחרדה קולוסאלית כשהילדון מתקרב.)

מיקמיק (כינוי התלוש לחלוטין מהשם המקורי) הוא ההשראה שלי. השראה מאד תזזיתית ומופרעת, יש לציין, אבל עדיין אני מגיעה לרעיונות חדשים בזכותו.
כמו למשל שעוד תינוקות בעולם יקבלו בגיל שנה אלבום התפתחות מהמם כמו שלו.
ובשלב הבא – גם ספר הברקות  לילדים גדולים יותר.

יומן ההריון שנוצר לפני שהבוס בא לעולם עבר שדרוג. אחרי שחוויתי הריון מבפנים – יכולתי כמובן לשנות, להעשיר ולהוסיף תכנים חדשים.
אם את / אחותך / חברה קרובה / הבת / הכלה שלך – מחכה לנסיך או נסיכה, זו מתנה אישית ומרגשת ממש. (וגם זולה. שלושים וחמישה שקלים. כי כולנו עמוק בלב קמצנים 😜)

עיצבתי המון דברים מעניינים ללקוחות חמודים. על חלק מהם כבר כתבתי בפוסטים הקודמים. מעלה טעימה קטנה למי שפספסה:

וברגע האחרון הספקתי אפילו להכין כרטיס ברכה ללקוחות. מצרפת אותו גם כאן.
הסבר לאלו שאולי לא מכירות את מקור הציטוט: בעדות המזרח, לפני הקידוש של ראש השנה אומרים תחינה ארוכה ויפהיפיה שמלאה בקשות גדולות לשנה החדשה. אחת מהן זו "תהא שנת קרון פנים," שמקבלת השנה משמעות עמוקה מתמיד. 

היתה ברוך השם שנה כיפית, מרעננת ומלאת יצירה!

עוֹד תִּרְאֶה, עוֹד תִּרְאֶה
כַּמָּה טוֹב יִהְיֶה
בַּשָּׁנָה, בְּשָׁנָה הַבָּאָה.