פעם ראשונה (בערך) שאמא שלי הבינה במה אני עובדת

אמא שלי למדה בשנים האחרונות קורס יעוץ רגשי בגישה יהודית,
ובימים אלו מתחילה להיכנס לעניינים ולספר לאנשים שהיא כבר מוסמכת ויכולה לקבל נשים ליעוץ. חלקי בעניין היה כמובן ליצור לה מודעה שתנגיש אותה לקהל היעד.

בניגוד לכל מיני שיטות פסיכולוגיות / NLP / CBT / DDT ובלי לזלזל באף אחד,
יעוץ בגישה יהודית מבוסס כולו רק על מקורות תורניים, וכל היחס להתמודדויות, ניסיונות ואתגרים שכולנו חווים – הוא אחר.
זו נקודת הבידול שלה, ומכאן יצאתי לדרך.

קיבלתי ממנה (יותר נכון, הייתי צריכה להוציא ממנה) דף דפדפת עם התחלה של טקסט שהיא כתבה.
למה להוציא? כי לא היה לה מושג מה לכתוב, איך כותבים, מה עושים במודעה.
ביקשתי ממנה לכתוב לי משהו ספונטני, שישמע כאילו היא מסבירה בעל פה מי היא ומה היא עושה.  משם – זה כבר התפקיד שלי.

אוקיי. היא הביאה לי דף A4 גדוש ומלא מלל. וואו. איך מתמצתים את כל הבלגן הזה למודעה?
התחלתי מלשכתב את עיקרי הדברים, ולהעתיק לדף נקי רק מה שהכרחי.

המודעה עמדה ככה כמה ימים והסתכלה עליי. אני הסתכלתי עליה, ולא היה לי מושג מה עושים עם הדבר הזה.
אז שלחתי אותה לאסתי, קולגה חכמה שלי שתגיד לי מה לעשות.
אסתי היתה עסוקה בלטגן סופגניות כנראה, ולא התפנתה להציל אותי. הייתי צריכה להציל את עצמי.

חשבתי חשבתי, והגעתי למסקנה שהטקסט הזה לא מזמין בכלל. צריך לדבר קצת יותר לעניין. לקחתי את המשפט המסכם, שמזקק בעצם את המסר העיקרי, והשתמשתי בו כמלך.

איכשהו משם זרם לי הביטוי (אחרי הרבה ניסיונות ניסוח) "להאיר פינות חשוכות".
רציתי לבטא את הרעיון שהיעוץ היהודי לא בא לטייח, להשאיר באזור הנוחות סטייל נתינת לגיטמציה של 'כן את דפוקה כי בכיתה א' חברה משכה לך בשערות, ותרגישי טוב עם עצמך בכל זאת', או לזרוק אשמות על הסבתא שאכלה סלק לידך בגיל שנה ולכן קשה לך לחצות כבישים לבד / ועוד כל מיני חירטוטי עאלק-פסיכולוגיה שרווחים היום.

אנחנו עוברים התמודדויות כי זה מה שטוב לנפש שלנו, וזה מה שיגדל אותה.
(שונאת את המילה להעצים! משתמשים בה לאחרונה בכל מודעה על כנס נשים, וזה הפך אותה זולה ודבילית.)

וזה לא בטעות. הכל מדויק ומכוון.
רק צריך למצוא את הדרך להאיר מה שחשוך, ומתוך זה – למצוא את הכוח הפנימי להתמודד.

אז יש לנו להאיר = חיפשתי ויזואל שיבטא את זה, ומצאתי יופי של עששית, ויופי של כתמי צבע מאירים. 

בצד השארתי בינתים את המסגרת הכתומה שמסבירה מה זה יעוץ יהודי, ושלחתי לאסתי כדי שתראה את המעודכן אחרי הסופגניות.

אסתי התלהבה נורא מההתקדמות בין הראשון לשני, ונתנה כמה הערות ממש חכמות.

העפנו למטה את ההסבר על מכון "יועצינו" – אין לנו עניין לפרסם אותם, רק להסביר את הרעיון הכללי. וכבר לא "בוגרת הקורס" – אלא מטפלת רגשית. בכולופן כבר מוסמכת עם תעודה והכל 🙂

את המסגרת הכתומה הוצאתי, ושמרתי בדף נפרד עם יותר פירוט. מי שתפנה למייל ותבקש לשמוע עוד על הגישה, תקבל דף מאיר עינים ומפורט, שזה הגיוני יותר מאשר לדחוס מידע צפוף במודעה קטנה.

עוד כמה דיוקים ושיפורים בעיצוב, וטאדםםם! המודעה מוכנה.
שלחתי למייל של הלקוחה 🙂

אמא שלי לא היתה שותפה לכל התהליך. מבחינתה היא נתנה דף דפדפת מקושקש – וקיבלה יצירה חדשה לגמריי…
נראה לי שזו פעם ראשונה שהיא באמת הבינה מה בעצם כוללת העבודה שלי 🙂

יש לציין שהיא לקוחה אידיאלית. נרשמה התרגשות גדולה במחוזותינו והיא שאלה כמה לשלם. אמרתי לה שאני אבדוק כמה הם שילמו על הלימודים שלי, ונתקזז.

(אם מישהו פה רוצה לממן לי לימודים, שידע שזה משתלם.
אני אעצב לו מודעה בחינם אחרי כמה שנים, מפטיחה.)

Share on email
Share on whatsapp
Share on print

אפשר לקרוא את הפוסטים כאן -
ואפשר לקבל אותם אליך למייל כשהם חמים מהמקלדת!

למייל מקבלים גם פינוקים קטנים מפעם לפעם :)