פוסט סיכום שנה, או: איך הפכתי מעצמאית לנתינה ממושמעת

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נֵשֵׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת
וְנִסְפֹּר צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת.
יְלָדִים בְּחֻפְשָׁה יְשַׂחֲקוּ תּוֹפֶסֶת
בֵּין הַבַּיִת לְבֵין הַשָּׂדוֹת. 

כשאהוד מנור כתב את זה בסביבות שנת 1970
הוא בטח לא חשב שהבית הראשון של השיר האופטימי שלו
יהפוך למציאות לא הכי שמחה בשנת תש"פ…

שנה לא פשוטה עברה על כולנו. ישבנו במרפסת, בילינו בחל"ת
וספרנו ציפורים נודדות משעמום ומבידוד. והילדים – יואו, כמה חופשה. 

אז יאללה, תש"פ מגיעה אוטוטו לסיומה,
וזה הזמן להתפלל שהדברים בעזרת השם ישתנו לטובה.

מה קרה בסטודיו בשנה החולפת?

הדבר הכי חשוב שקרה הוא שהסטודיו קיבל אל בין שורותיו בוס חדש.
מדובר בדיקטטור עליז שבניגוד לכל בוס שפוי בעולם, שמאד בעד שהעובדים שלו, ובכן, יעבדו –
הבוס הספציפי הזה מתנגד לעבודה שאינה קשורה בו ישירות.
הוא בכלל מתנגד לרעיון של אנשים שאינם הוא ושצריך לעצב להם דברים.
כך שהיה דיי מאתגר לשמור על עבודה חשאית הרחק מעיניו, מנזיפותיו, ומאוחר יותר גם מעונשיו הפיזיים – שכללו החרמה של העכבר וניתוק כבל המסך (שעד היום מהבהב בחרדה קולוסאלית כשהילדון מתקרב.)

מיקמיק (כינוי התלוש לחלוטין מהשם המקורי) הוא ההשראה שלי. השראה מאד תזזיתית ומופרעת, יש לציין, אבל עדיין אני מגיעה לרעיונות חדשים בזכותו.

יומן ההריון שנוצר לפני שהבוס בא לעולם עבר שדרוג. אחרי שחוויתי הריון מבפנים – יכולתי כמובן לשנות, להעשיר ולהוסיף תכנים חדשים.
אם את / אחותך / חברה קרובה / הבת / הכלה שלך – מחכה לנסיך או נסיכה, זו מתנה אישית ומרגשת ממש. (וגם זולה. שלושים וחמישה שקלים. כי כולנו עמוק בלב קמצנים )

עיצבתי המון דברים מעניינים ללקוחות חמודים. על חלק מהם כבר כתבתי בפוסטים הקודמים. מעלה טעימה קטנה למי שפספסה:

וברגע האחרון הספקתי אפילו להכין כרטיס ברכה ללקוחות. מצרפת אותו גם כאן.
הסבר לאלו שאולי לא מכירות את מקור הציטוט: בעדות המזרח, לפני הקידוש של ראש השנה אומרים תחינה ארוכה ויפהיפיה שמלאה בקשות גדולות לשנה החדשה. אחת מהן זו "תהא שנת קרון פנים," שמקבלת השנה משמעות עמוקה מתמיד. 

היתה ברוך השם שנה כיפית, מרעננת ומלאת יצירה!

עוֹד תִּרְאֶה, עוֹד תִּרְאֶה
כַּמָּה טוֹב יִהְיֶה
בַּשָּׁנָה, בְּשָׁנָה הַבָּאָה.