פוסט סיכום שנה ❤ ויש גם מתנה! (היי, יצא לי חרוזים!)

עוד שנה נגמרת, קצת קשה להאמין שזה קורה כל כך מהר.

איך עברה עליך השנה הזו? מהר או לאט?
נדמה לי שממש לא מזמן שלחתי את הפוסט על איך הפכתי מעצמאית לנתינה ממושמעת

שנה אחרי, תודה לא-ל, יש לי בנוסף לדיקטטור גם נסיכה

שעובדת קשה להפוך את סגנון השלטון בבית מדיקטטורה למונרכיה 🙂


לפני שאשכח, רק רוצה להגיד שלום לכל המצטרפות החדשות!!

אני יודעת, אני יודעת שחלקכן נרשמתן לפני כל כך הרבה זמן

שאולי כבר הספקתן לשכוח שנרשמתן. 🙃

זה היה פרויקט רב מערכתי תלת שלבי להצליח להתחבר למאגר הנרשמות, 

כי אבדה לי איזו סיסמה, וגוגל לא רצו לשחזר לי, בקיצור. עזבו.

העיקר שאתן איתנו 🙂 ותמיד תוכלו לבדוק מה פספסתן ממש כאן
אז הפעם לא אחפור הרבה, בכולופן, שיגעתי אתכן בפוסט האחרון עם גלילה שלא נגמרה..

נעשה שלושה דברים ונתפזר:


1. סיכום שנה

מה היה לנו בסטודיו? שמה פה טעימה

הפקתי בס"ד ארבעה מוצרים חדשים – 

לוחות לתשפ"ב, משחק זוגי, סט פוסטרים לחדר ילדים

וגם התארחתי בניוזלטר של אפרת ביתן!


2. ברכה לשנה החדשה

שלחתי ללקוחות שלי, ומצרפת אותה גם פה.

אם אתן חובבות מבחני אישיות – אל תפספסו את המבחן של מנטה 🙂


3. מתנות מתנות מתנות

מי שרכשה את הלוח להגשמת חלומות שיצרתי לתשפ"ב

קיבלה בתוכו גם דפי התארגנות לכל חג 

אבל בגלל שאני בנאדם טוב ומיטיב 😋 אתן מקבלות ממני כאן במתנה

לוח להתארגנות לראש השנה.  מצורף למייל הזה.
עדיין לא מאוחר לרכוש את אחד משני הלוחות המדליקים לתשפ"ב!

אמנם המהדורה המודפסת אזלה כליל (נשאר עותק אחד עסקי בירושלים, מי שרוצה)

אבל אפשר לרכוש קובץ להדפסה במחיר סופשנה!

כאן רוכשים את הלוח להגשמת חלומות (20 שח)

וכאן את הלוח הייעודי לעצמאיות (25 שח)


קבלו הצצה למציאות: כך נראים הלוחות בגרסה המודפסת שלהם:


ועד לשנה הבאה – 

שיהיו לכולנו התחלות מתוקות!

שנה שמחה, מוארת ומצמיחה

וכשניפגש כאן בפוסט סיכום שנה של תשפ"ב – 

תוכלו להיזכר רק בדברים טובים

שבעז"ה הולכים לקרות השנה.😇

למה יצרתי השנה שני לוחות ולא אחד

סיפרתי בפוסט הקודם שהשנה אני מוציאה שני לוחות, אבל לא שיתפתי אתכן בתהליך העבודה שלהם, ואיך בכלל הגעתי לשני לוחות. אז קדימה, קחו נשימה כי זה ארוך 😇

זה התחיל בקיץ לפני שנתיים. הייתי אז משועממת למדיי – עצמאית בתחילת הדרך עם יותר זמן פנוי מאשר עבודה, ורק בדרך להיות אמא. היה קיץ חם וארוך ואני חיפשתי דרכים להוציא לפועל את כל מצבורי היצירתיות שלי.

אז  נולד הרעיון של יומן סופר מאם – יומן לאמהות שמתזזות בין בית-עבודה-ילדים, וצריכות משהו שיעשה להן סדר בראש. 

מה שמיוחד ביומן הזה ובכל המוצרים שלי – שהם 'מדברים חרדית'. מותאמים לנשים/בנות חרדיות עם כל הניואנסים והתכנים שמדויקים לנו. הפקתי אותו, התגובות היו נלהבות וקיבלתי גם כמה הצעות לשדרוג ויעול.

בשנה שעברה נשאלתי שוב ושוב ע"י הרוכשות (וע"י אלו שפספסו את הרכישה.. כי הדפסתי בכמות מוגבלת)  אם אוציא אותו שוב. אבל לא היה לי זמן להתעסק בזה, והעניין נזנח.

גם השנה התחילו שוב לצוץ שאלות ובירורים ובקשות של "תוציאי שוב את היומן סופר מאם בבקשההה"

להפיק יומן שבועי ממש רציני לא היה לי זמן. זה המון עבודה, המון התעסקות והמון בלגן. אז אמרתי לעצמי – אויבו של הטוב הוא המצוין. נכון שאין לי זמן להפיק יומן יומי כזה רציני עם מיליון דפים, כריכה, מדבקות והשקעות אבל יש לי זמן ליומן חודשי? אז יאללה, שיהיה חודשי!

ככה זה היה נראה בהתחלה: מזעזע, אני יודעת.

התחלתי מלזרוק על הדף את כל השטחים שחשבתי שיתאימו, ואחר כך ביקשתי מהחבר'ה בפרוג הכוונות ומיקודים. נשים נתנו לי עוד רעיונות לדברים שכדאי/רצוי שיהיו בלוח כזה + רשימת משאלות של "אם אפשר.." 

אני מתה על זה שנשים חושבות שאני מכונה להגשמת משאלות 😊

"אפשר שיהיה גם הפעם מדבקות?" "את יכולה לעשות רשימת קניות כזאת נתלשת?" "תעשי שיהיה מאחורה מגנט"  והכי אהבתי את החמודה שכתבה לי "אפשר שזה יהיה בחינם?"

אז מפה לשם נוצר לו לוח מסודר ומאורגן, אבל חסרה לי עדיין צבעוניות ושפה גרפית מוגדרת. 

וחוץ מזה רציתי קונספט. חיפשתי לו טוויסט. הרי לוחות שנה אפשר למצוא בהמוניהם בכל חנות מכשירי כתיבה. מה מייחד את הלוח שלי? מה יהיה בו שאין באחרים?


בום, עליתי על רעיון: 

אני אעזור לנשים להגשים את המשאלות שלהן. לא עם מדבקות ומגנט מאחורה, אלא ע"י תכנון ממוקד מראש. בתחילת השנה יושבים ומתכננים אילו יעדים אנחנו הולכים להשיג השנה. 

אבל – וכאן הקאצ' – לא חלומות מעורפלים של "להיכנס לכושר" אלא לדייק ליעד בר השגה כמו 'לצאת בימי ראשון לשיעור פילאטיס במתנ"ס.' 

שמתן לב להבדל? רעיון מדויק, יום מדויק (פעם בשבוע = זה לא יקרה. תקבעו יום) ותזכורת בתחילת כל חודש איזה חלום אני מגשימה הפעם. תזכורת שתלויה מולי כל הזמן ואי אפשר לברוח ממנה 😊

איזה כיף יהיה להגיע לסוף השנה, לדפדף אחורה ולגלות בסיפוק שממש עשינו השנה דברים עם עצמנו!

בתור קריצה נסתרת שילבתי אלמנטים של לוכד חלומות. בתרבות האינדיאנית לוכדי חלומות הם פריט שנתלה מעל למיטה ומשמש כפילטר – מסנן את הסיוטים והחלומות הרעים,  ומאפשר מעבר רק לחלומות הטובים והשמחים. אני הכנסתי אותו בתור סוג של הברקה הפוכה. 

אני מקווה שהלוח שיצרתי באהבה גדולה ובתשומת לב יהיה סוג של לוכד חלומות – כזה שעוזר להם לקום ולהפוך למציאות 😊


חוץ מהדפים החודשיים הרגילים, לפני חגים יש לוחות התארגנות סופר-נוחים שיעזרו לכל הבלגניסטיות והרחפניות (כמוני וצפונה) להגיע לחג בכיף וברוגע 😎 (מי שמשתמשת בלוח הכנות לשבת מכירה כבר את המבנה)

תוך כדי תהליך העבודה על הלוח הזה – קולגות שאלו למה שלא תהיה גרסה שמותאמת לעצמאיות/לנשים שיש להן עסקים קטנים? אז הרמתי שוב את הכפפה ויצרתי לוח נוסף צבעוני, כיפי, עליז וחווייתי. וחוצמזה שהוא לוח –  הוא גם עוזר לקדם את העסק, עם טיפים מנשים מעוררות השראה ושטחי התארגנות ייעודיים.

מילה על הטיפים: יעל פיינגולד, יעל זלץ, פערי אויש, שושי סירקיס – ועוד הרבה נשים מוכשרות שפניתי אליהן – נענו בשמחה ושלחו לי טיפים פרקטיים, מעשיים ומלאי השראה לשילוב בין דפי היומן. 

המהדורה המודפסת נסגרה כבר ואין אפשרות להזמין עותק מודפס, אבל קובץ להדפסה עצמאית בחצי מחיר – אפשר גם אפשר!

הלוח נהדר גם כמתנה לשנה החדשה לכל הנשים/האמהות/האחיות/החברות שאת חפצה בפינוקן (ועל הדרך צרי לך תדמית של זאתי שמביאה מתנה באמת מקורית ולא עוד סט מללין..:) )

לוח לשנה מהחלומות – 26 ש"ח – הרכישה מכאן

לוח תכנון לעצמאיות – 30 ש"ח – הרכישה מכאן

נטפרית והקישור חסום לך? או מעדיפה לשלם בהעברה? דברי איתי במייל.

מיתוג בת מצווה לאחיינית המתוקה שלי

לפני שתים עשרה שנה נולדה לי אחיינית, ראשונה אחרי ארבעה אחיינים.(קרי: ארבע פעמים של אכזבות למה בן ולא בת :)) ככה שהיה טבעי שיש לכולנו מקום מיוחד בלב בשבילה עד היום.

מאז עברו שנים, שתיים עשרה כמו שציינתי, ועוד הרבה נכדות נוספו ברוך השם לסדרה המתרחבת של הוריי – (לאחרונה נהייתי מהדודות האלה שצריכות איזה חמש דקות כדי לחשב כמה אחיינים בעצם יש לי) ובסדרה כלולה אפילו בת אחת משלי 😍

זו, אגב, הסיבה שנעלמתי להרבה זמן – ילדתי ב"ה בת מהממת (ואני אובייקטיבית לחלוטין!)  ורק לאחרונה חזרתי לפעילות סדירה (או סוג של). בשעות הבוקר הבובונת התנדבה לשמש כמזכירה מטעם עצמה בסטודיו. היא יושבת לידי ונואמת דיאלוגים מרתקים ביותר. ציינתי באוזניה לא פעם ולא פעמיים כי במסגרת עבודתה היא צריכה לישון, אבל היא מסרבת לעשות זאת עד שלא אשפר את תנאי ההעסקה שלה. 🙄

אני מקווה שאף אחת לא פספסה את זה שסוף סוף יש תמונות על הקירות בסטודיו! בסוף זה קרה. כל יום אני מוסיפה עוד פס מסקינגטייפ אחד 🙂 יום אחד זה יהיה מושלם, אל תאבדו תקווה.

נחזור לעניין הקודם. איפה הייתי. כן, בבת מצווה. בקיצור, רות נולדה כמה ימים לפני שבועות, כמו שאפשר לנחש לפי השם, ולפני חודשיים התחלנו להיערך לבת המצווה שלה.


לאחרונה בת מצווה הפכה להיות הפקה גרנדיוזית, עם קונספט וקליפ ובוק ובלונים בצורת פלמינגו ותוכניות מפוצצות. זה פחות הסגנון של האירוע המדובר – לכן רציתי ליצור מיתוג עדין, פשוט, לא יקר תקציבית, ושישתלב בהרמוניה עם אירוע קטן ומשפחתי בבית.
יצרתי כמה לוגואים בסיסיים לדוגמא ונתתי לרות לבחור מביניהם. לרות יש טעם טוב והיא בחרה את מה שהכי אהבתי גם אני 🙂 רק ביקשה לשנות את הגוונים מורוד לסגול – עוד בחירה חכמה.


זה הלוגו הסופי:

בהמשך לקו העיצובי הנבחר יצרנו יחד את שאר חלקי המיתוג: הזמנה, שרשרת דגלונים, חבקי מפיות, תוויות לבקבוקים ומדבקות.

קאפה עם 12 תמונות של רות שעליה כתבו האורחות ברכות במסיבה, (תחשבו שיש פה תמונה של קאפה)
ושלט גדול לכניסה:

קופסאות קטנות בצורת מזוודה שהוזמנו מאליאקספרס, ועליהן הדבקנו מדבקה עם הלוגו והכיתוב: "תודה שבאתם – משהו מתוק לדרך"

הנה המיתוג מתפקד בשטח:

איך אני אוהבת שרשרת דגלונים!

כמו הרבה עיצובים אחרים – גם המיתוג הזה עומד למכירה בהתאמה אישית.

יש לכם בת מצווה ואהבתם את הסגנון? דברו איתי במייל 🙂

שדרוג חדר ילדים בחמישים ש"ח או פחות

שיתפתי באחד מהפוסטים הקודמים שלפני כמה חודשים עברנו דירה מיחידה קטנה (ומכוערת) לדירה גדולה, מוארת ויפה. ומוארת. ומוארת. אני אגיד את זה שוב: מוארת.


ביחידה, שהיתה סוג של מאורה בעיקרון, לא היה כמעט אור שמש ישיר. רק בזוית מאד מסוימת בשעה מאד מסוימת ורק בסלון. ניסיתם פעם לקום לחדר חשוך? לא מצליחים להתעורר.
עכשיו אני מרגישה שהשם פיצה אותי בגדול, וסידר לי דירה בקומה שלישית עם המון אור טבעי. אור שמש ישיר בשעות אחה"צ, שקיעה מהממת מחלון הסלון, ומרפסת חמודה שיוצאת מחדר העבודה שלי ומשמחת את הלב כל בוקר מחדש.


אחד הדברים שהכי חיכיתי לעשות בחיים זה לסדר חדר ילדים מתוק. זה דבר שעוד לא התנסיתי בו, וחוץ מלהוציא לעצמי את העינים בפינטרסט לא ממש יכולתי לעשות משהו בעניין. בהתחלה לא היה ילדים, אחר כך לא היה חדר. עכשיו ברוך השם יש גם וגם  🙂
המגבלה העיקרית היא שמדובר בדירה שכורה, כך שלא יכולתי להתפרע יותר מידי. ניסיתי לחשוב איך בכל זאת אפשר ליצור חדר חמוד וכיפי במינימום עלות.

קודם כל צבעים: נבחרו מנטה (מעניין למה) וצהוב – שני גוונים נעימים וניטרלים.
התחלתי מלתכנן בהדמיה מה בעצם אני רוצה שיהיה. רעיונות עלו וירדו, רציתי נקודות על הקיר אבל ידעתי שזו תהיה הרבה עבודה, אז עברתי לפסים.


צבעתי (על מי אני עובדת. בשביל זה יש אחים. אחי ואני צבענו. הוא צבע, אני אמרתי לו מה לעשות. איזה כיף היה. אין כמו להגיד לאחרים מה לעשות.) את הקיר הגדול. במקור תכננתי לחלק אותו לפסים עקומים (כי מאיפה יש לי סבלנות עכשיו להתחיל לסמן קוים ישרים, ובסוף זה הרי יצא בטוח עקום. אז תכננתי מראש לעקם וזהו.)


הבעיה היתה שלא הבאתי איתי מספיק מסקינגטייפ… כמה אופייני לי. לכן הסתפקנו בלחלק את הקיר לשלושה חלקים, וצבענו מנטה-צהוב-מנטה.

חיפשתי ברשת איורים חמודים שאפשר להפוך לפוסטרים, ומצאתי כמה ממש מגניבים של חיות עם מבע דבילי ומתוק. גם הן קיבלו טאצ' עיצובי תואם לדגלונים ולקיר. (מקדימה תשובה לשאלה: כן, הפוסטרים עומדים למכירה.)
ו – תראו איזה מדבקות קיר  מצאתי באליאקספרס! הן ממש מתכתבות עם הפוסטרים! כמעט חיבקתי אותן כשהגיעו.

מה עוד? דגלונים הם אחת מאהבותיי הגדולות. יצרתי שרשרת דגלונים בצבעים הנבחרים. פשוט הדפסתי דפים עם טקסטורה וגזרתי למשולשים. הדבקתי על חוט פשתן ארוך, והרי שרשרת תוצרת בית. (טוב, גם תוצרת גרפצ'יק)

זהו! יש לנו חדר חמוד, בהשקעה כספית מינימלית.
תמונה מלאה של החדר תקבלו אולי יום אחד כשנפרוק את הארגזים שעדיין מחכים שם לגואל. *שיעולשיעול*

פעם ראשונה (בערך) שאמא שלי הבינה במה אני עובדת

אמא שלי למדה בשנים האחרונות קורס יעוץ רגשי בגישה יהודית,
ובימים אלו מתחילה להיכנס לעניינים ולספר לאנשים שהיא כבר מוסמכת ויכולה לקבל נשים ליעוץ. חלקי בעניין היה כמובן ליצור לה מודעה שתנגיש אותה לקהל היעד.

בניגוד לכל מיני שיטות פסיכולוגיות / NLP / CBT / DDT ובלי לזלזל באף אחד,
יעוץ בגישה יהודית מבוסס כולו רק על מקורות תורניים, וכל היחס להתמודדויות, ניסיונות ואתגרים שכולנו חווים – הוא אחר.
זו נקודת הבידול שלה, ומכאן יצאתי לדרך.

קיבלתי ממנה (יותר נכון, הייתי צריכה להוציא ממנה) דף דפדפת עם התחלה של טקסט שהיא כתבה.
למה להוציא? כי לא היה לה מושג מה לכתוב, איך כותבים, מה עושים במודעה.
ביקשתי ממנה לכתוב לי משהו ספונטני, שישמע כאילו היא מסבירה בעל פה מי היא ומה היא עושה.  משם – זה כבר התפקיד שלי.

אוקיי. היא הביאה לי דף A4 גדוש ומלא מלל. וואו. איך מתמצתים את כל הבלגן הזה למודעה?
התחלתי מלשכתב את עיקרי הדברים, ולהעתיק לדף נקי רק מה שהכרחי.

המודעה עמדה ככה כמה ימים והסתכלה עליי. אני הסתכלתי עליה, ולא היה לי מושג מה עושים עם הדבר הזה.
אז שלחתי אותה לאסתי, קולגה חכמה שלי שתגיד לי מה לעשות.
אסתי היתה עסוקה בלטגן סופגניות כנראה, ולא התפנתה להציל אותי. הייתי צריכה להציל את עצמי.

חשבתי חשבתי, והגעתי למסקנה שהטקסט הזה לא מזמין בכלל. צריך לדבר קצת יותר לעניין. לקחתי את המשפט המסכם, שמזקק בעצם את המסר העיקרי, והשתמשתי בו כמלך.

איכשהו משם זרם לי הביטוי (אחרי הרבה ניסיונות ניסוח) "להאיר פינות חשוכות".
רציתי לבטא את הרעיון שהיעוץ היהודי לא בא לטייח, להשאיר באזור הנוחות סטייל נתינת לגיטמציה של 'כן את דפוקה כי בכיתה א' חברה משכה לך בשערות, ותרגישי טוב עם עצמך בכל זאת', או לזרוק אשמות על הסבתא שאכלה סלק לידך בגיל שנה ולכן קשה לך לחצות כבישים לבד / ועוד כל מיני חירטוטי עאלק-פסיכולוגיה שרווחים היום.

אנחנו עוברים התמודדויות כי זה מה שטוב לנפש שלנו, וזה מה שיגדל אותה.
(שונאת את המילה להעצים! משתמשים בה לאחרונה בכל מודעה על כנס נשים, וזה הפך אותה זולה ודבילית.)

וזה לא בטעות. הכל מדויק ומכוון.
רק צריך למצוא את הדרך להאיר מה שחשוך, ומתוך זה – למצוא את הכוח הפנימי להתמודד.

אז יש לנו להאיר = חיפשתי ויזואל שיבטא את זה, ומצאתי יופי של עששית, ויופי של כתמי צבע מאירים. 

בצד השארתי בינתים את המסגרת הכתומה שמסבירה מה זה יעוץ יהודי, ושלחתי לאסתי כדי שתראה את המעודכן אחרי הסופגניות.

אסתי התלהבה נורא מההתקדמות בין הראשון לשני, ונתנה כמה הערות ממש חכמות.

העפנו למטה את ההסבר על מכון "יועצינו" – אין לנו עניין לפרסם אותם, רק להסביר את הרעיון הכללי. וכבר לא "בוגרת הקורס" – אלא מטפלת רגשית. בכולופן כבר מוסמכת עם תעודה והכל 🙂

את המסגרת הכתומה הוצאתי, ושמרתי בדף נפרד עם יותר פירוט. מי שתפנה למייל ותבקש לשמוע עוד על הגישה, תקבל דף מאיר עינים ומפורט, שזה הגיוני יותר מאשר לדחוס מידע צפוף במודעה קטנה.

עוד כמה דיוקים ושיפורים בעיצוב, וטאדםםם! המודעה מוכנה.
שלחתי למייל של הלקוחה 🙂

אמא שלי לא היתה שותפה לכל התהליך. מבחינתה היא נתנה דף דפדפת מקושקש – וקיבלה יצירה חדשה לגמריי…
נראה לי שזו פעם ראשונה שהיא באמת הבינה מה בעצם כוללת העבודה שלי 🙂

יש לציין שהיא לקוחה אידיאלית. נרשמה התרגשות גדולה במחוזותינו והיא שאלה כמה לשלם. אמרתי לה שאני אבדוק כמה הם שילמו על הלימודים שלי, ונתקזז.

(אם מישהו פה רוצה לממן לי לימודים, שידע שזה משתלם.
אני אעצב לו מודעה בחינם אחרי כמה שנים, מפטיחה.)

משחק זוגי בעשרים שקלים – יש דבר כזה!

משחקים זוגיים הם בדרך כלל יקרים מאד, שימושיים קצת פחות, ותמיד נגמרים בגבר המום עם מבע אבוד בעינים 🙂

אז לא עוד! החלטתי להרים את הכפפה וליצור משחק זמין, זול, ועם שאלות פשוטות ויומיומיות שעושות טוב בלב (ולא תחקירים מסובכים עם מילים שגברים אפילו לא יודעים מהן :))

מה בעצם המשחק הזה עושה?
פיניתם ערב, יצאתם למקום שקט, או ישבתם בסוף יום לקפה משותף – ושוב אתם מוצאים את עצמכם מדברים על הילדים? (במקרה הטוב. במקרה היותר עלוב מדברים על הארנונה)
לפעמים כל מה שצריך כדי ליצור שיח מרתק על שאיפות, דעות ומחשבות – זו שאלה אחת קטנה 🙁
ארזתי עבורכם ערכה של 54 כרטיסי שאלות, שתוכלו ליצור מהם בקלות משחק כיפי לשיח זורם.


רק עשרים שקל? למה זה כזה זול?
כי לא מדובר במשחק פיזי! טא דםםםםם. חתכתי לכן עלויות דפוס, שיווק ושינוע.
זהו קובץ להדפסה עצמאית, שאפשר להדפיס בבית או בבית דפוס, לגזור את הכרטיסים ולשחק בכיף.

בלחיצה על כפתור התשלום הירוק כאן למטה – תועברי לדף תשלום מאובטח באשראי.
2 .לאחר הזנת פרטייך תקבלי אישור תשלום למייל.
3. את האישור, כמות שהוא, את מעבירה למייל שלי: studiomenta2017@gmail.com‏
4 .בתוך 24 שעות לכל היותר ינחת אצלך קובץ המשחק 🙂

שימי לב: אם לא תעבירי אליי את אישור התשלום, אין לי דרך לדעת להיכן לשלוח את המשחק 🙁 אני מקבלת מחברת הסליקה רק את שמך, לא את כתובת המייל שלך.

לחצי כאן לרכישה

הקישור חסום לך? אפשר לשלם גם בהעברה. צרי קשר במייל.

משחק לחנוכה חם ומשפחתי :)

אני אוהבת את חנוכה! זה חג שלא עובדים בו, לא לפני לא אחרי ולא בתוך, רק אוכלים דברים משמינים זכר לזה שניסו להרוג אותנו. כל פעם שניסו להרוג אותנו – אנחנו אוכלים. אני אוהבת את הגישה הזאת לחיים. 😀
בפוסט הקודם שאלתי אם יש למישהי רעיון לפרינטבל בשבילכן לחנוכה, משהו שיתאים למשפחה גרעינית למקרה שיהיה סגר.

אז נתתן לי כמה כיוונים מעניינים > וקשקשתי לי עם שבי החמודה מ"שבי רגע" על שת"פ כיפי > והכל ביחד התבשל למשחק מגניב וחוויתי!
כנסי לכאן כדי לקרוא על זה, ואפשר להוריד את המשחק מהכפתור פה למטה. ספרו לי איך היה!

(כן, ברור שאפשר להעביר לחברות!)

לחצי כאן להורדה

הקישור חסום לך? כתבי לי ואשלח לך בשמחה

כששירי כהן ציירה לי מה שביקשתי :)

יש אנשים שתמיד היה לי חלום לעבוד איתם.

את שירי כהן הכרתי בתחילה דרך הקומיקסים המתוקים שלה בעיתון ילדים. אהבתי נורא את האיורים הסופר-מקצועיים ועם זאת כל כך כיפיים ומשעשעים (ההבעות, הו, ההבעות של הדמויות של שירי תמיד גומרות עליי) ועקבתי אחריהם בתשומת לב.
מאוחר יותר כשלמדתי איור והביאו אותה להרצאת אורח – גיליתי שהיא בנאדם מצחיק גם במציאות,
ושמחתי לגלות אותה גם בפרוג. תמיד כותבת תגובות נעימות ומפרגנות, ותורמת את דעותיה המעניינות לעצמאיות / מאיירות / סתם נשים מכל הצבעים בכל נושא שהוא.

ויום אחד שירי פנתה אליי בבקשה לעצב לה מודעה לקורס האיור המגניב שלה. הבעיה היא שהיא עשתה את זה קצת לפני שעברתי דירה. התבאסתי על פספוס ההזדמנות אבל נאלצתי לדחות אותה.

אחרי כמה ימים שירי חזרה אליי וכתבה שהיא מעדיפה לחכות שאירגע מהמעבר (האמת, לא נראה לי שהיא שיערה כמה זמן זה ייקח) כדי שאעצב לה את המודעה.

לקח לי דיי הרבה זמן להירגע. המעבר היה מסורבל משחשבתי, וחוץ מהכל חיכיתי המון זמן לטכנאי כושל של בזק שיבוא לחבר לי אינטרנט! מה זה שבשנת 2020 צריך לחכות שבועיים וחצי לטכנאי? ונתעלם מהעובדה שגם אחרי בואו של המושיע לא היתה גאולה שלמה. הרשת עדיין קטועה ולא מתפקדת באופן רציף.

אם כבר הזכרתי את המעבר אני חייבת לציין שכל הבלגן לפחות שווה. נורא מרגש לעבור מיחידה צפופה ומכוערת לדירה גדולה ומוארת. ו – היי! יש לי אפילו חדר עבודה מסודר ומשמח.
(על הקירות עוד יהיו תמונות יום אחד, אל תאבדו תקווה)

לענייננו.

התחלתי מלשוטט בדף הנחיתה של הקורס ובדליית שורות חיוניות מתוכו (שירי טענה שהוא עמוס וארוך כי היא כתבה אותו בעצמה "ואני לא יודעת לשתוק" כלשונה הזהב.)

אז חיפשתי את משפטי המפתח הכי חשובים שחייבים להופיע במודעת פרינט, שיבצתי אותם בדף, וניסיתי לחשוב איזה ויזואל יהיה מתאים פה.

ניסיתי להיעזר באיורים קיימים של שירי אבל אף אחד מהם לא התלבש על המודעה כמו שצריך. שירי הציעה לאייר משהו במיוחד – רק שאגיד מה, ואני התרגשתי נורא. פתאום הבנתי מה מרגישים האחיינים שלי כשאני שואלת אותם: "מה אתם רוצים שנצייר לכם?"

ביקשתי משירי לאייר ילדון חמוד שנשען על חלון עם מכחולים ביד – כי אהבתי את הביטוי "חלון פתוח" ששירי נתנה לקורס הזה. קשקשתי לה סקיצה מהירה של איך אני מדמיינת את הפוזה. אחרי כמה שעות נחת אצלי איור יפהפה, צבעוני ומתוק. תודו שזה השתפר מהסקיצה שלי 😊

המודעה עברה לעיצוב מעמיק יותר, הצבעים נדגמו מתוך האיור. שירי אהבה את הכיוון – זה הזמן להעלות לפרוג לבקש את חכמת ההמונים.

קיבלתי כמה עצות חכמות שהקפיצו את המראה באופן כללי, ועזרו לנסח את הטקסטים קצר וברור יותר.

החלטנו להוסיף איורים קטנים שיעזרו לשבור קצת את החלק התחתון מרובה המלל,
וקולגות של שירי ביקשו ממנה לשדרג את גווני האיור לצבעים יותר חיים ורוויים. צודקות.

תיקונים קטנים, שיפוצים פה ושם, עוד דיוקים בטקסט ובטיפוגרפיה – טאדדדםםםם! המודעה מוכנה, והיא ברוך השם כיפית ומגניבה בדיוק כמו הקורס.

(לא נרשמתי אליו, אבל שמעתי מאמהות מרוצות שהילדים עפים עליו חבל על הזמן. לא רק על הקורס אלא גם על התגובות המפרגנות והחמות שהם מקבלים משירי.)

הנה דף הנחיתה של הקורס

(ואני לא מקבלת אחוזים משירי. שירי, אולי תשקלי את זה שוב?)

מה קורה ללוגו אחרי חמש שנים?

את הלוגו המקורי של סטודיו סולו עיצבתי לפני חמש שנים. הייתי אז גרפיקאית טרייה ומתלהבת שנורא התרגשה מכל עבודונת, והיה לי כיף לעצב אותו.
חפצי ניסתה אז לפתוח סטודיו משלה ללימודי כלי, ונזקקה ללוגו ולמודעה. השם, הפונט, הצורה והצבעוניות נבחרו בלי הרבה מחשבה מעמיקה ובלי תהליך מיתוג מקצועי. התוצאה היתה לוגו חביב וזורם. נחמד בשביל מתחילה.

את המודעה אני מתפדחת להציג כאן. יש גבול.
בסופו של דבר רעיון הסטודיו נגנז מכל מיני סיבות לאחר תקופה קצרה, והלוגו כמעט לא בא לידי שימוש.
חמש שנים עברו, וחפצי החליטה לצאת לדרך עצמאית לגמריי ולפתוח את הסטודיו שוב, הפעם במתכונת מורחבת יותר שכוללת גם קורסים דיגיטליים, ואבחון שהיא פיתחה לילדים שרוצים לנגן אבל לא יודעים על מה. (נשמע מוכר..?)


היא פנתה אליי כדי לעשות התאמות ללוגו הישן, בתור התחלה. סיפרה לי קצת על הגרסה החדשה של הסטודיו, מי קהל היעד שלה הפעם (גם בנות ונשים, לא רק ילדים/דות) ומה היא רוצה לשדר. את השם השארנו – הוא קצר, קליט, זכיר ומצלצל היטב.


התלבטתי לגבי הצבעוניות. שחור-צהוב זה שילוב שאהוב עליי מאד. בפעם הקודמת הוא נבחר בלי מחשבה, אבל עכשיו הוא דוקא הרגיש מתאים. הוא משדר תחכום ומתכתב עם הקטע הדיגיטלי שהתחדש בסטודיו, ועם הפנייה לקהל היעד המבוגר יותר.
אבל בכל זאת ניסיתי צבעוניות שונה, שתשדר כיף ויצירה.

אבל נראה שזה לוקח מידי לאזור הילדותי, מה שלא נכון במקרה הזה.
הנה, הלוגו מתחיל לקבל לוק טרנדי ומשודרג:

אחרי עוד כמה עשרות ניסיונות והתייעצויות עם כמה אנשים מוכשרים
הצבעוניות חזרה לשחור-צהוב, הפעם מתוך בחירה מפוכחת ולא אקראית 😊
התוים הוסרו כי הם מכבידים על הלוגו. הושארה רק החמשה.
הסלוגן שונה ל"פשוט לנגן" – לבקשת חפצי, שרצתה שיהיה ברור עד כמה זה קל ופשוט לנגן בגישה הנכונה. שזה לא משהו רחוק ובלתי מושג…

ו – טאדםםםם!! יש לנו לוגו!

אללה, הלוגו סגור – ממשיכים הלאה.
הילדון החמוד הזה נבחר לשמש פרזנטור לסטודיו (הוא ואחיו מככבים לאורך כל האבחון)

טעימה קטנה מדפי האבחון (לא את כל הסודות אפשר לגלות..)

היה לי ממש כיף לעשות את השדרוג הזה. חפצי זרמה עם העבודה והיתה לקוחה ממושמעת ונחמדה 🙂

יש לכם ילד מוסיקלי ומעניין אתכם לשמוע על האבחון?

דברו עם חפצי: studiosolo20@gmail.com

פרטים נוספים על הקורס נמצאים כאן

יומן התפתחות, ספר הברקות – מאיפה זה התחיל?

כבר בערך שנה אני חולמת להפיק יומן התפתחות מגניב ומושקע.

את הרעיון העלו באוזניי הרבה אמהות, אבל הייתי עסוקה עם יומן סופר-מאם ועם היומן לאמא שבדרך, ולכן לא ממש התעניינתי בקטע הזה.

אבל אחרי שנולד הדיקטטור העליז שלי, התחלתי לחפש רעיונות ליומני התפתחות מגניבים. רציתי כמובן ליצור בעצמי ולא לקנות יומן מוכן שצריך להכניס בו את התמונות, ובדרך כלל מתאפיין בעיצוב מזעזע.

משיחות עם אמהות נוספות שמעתי שגם הן היו חולמות על איזשהו יומן פרקטי, יפה ומעוצב, ושאיכשהו לא ישכחו למלא אותו… 
עם כל ילד הן מתכננות לעשות את זה – אבל בסוף זה לא קורה כמובן. התמונות נשארות במחשב ,ושלבי ההתפתחות – בזיכרון הקצת-חלוד של אמא…

חשבתי בהתחלה למכור מן ערכות-עיצוב-אלבום כאלו,
שיכללו אלבום, מדבקות עם כיתובים חמודים וכל מיני פיצ'יפקעס לעיצוב,
ואז אפשר לרכוש את זה כמתנה ליולדת, או אמהות לעצמן, וכל אמא תעצב בעצמה אלבום לאט לאט.
אבל ירדתי מזה. לא מעשי מהרבה סיבות.
לאיזה אמא לעולל בן חודשיים יש זמן לשבת לגזור מדבקות, להדפיס תמונות..

אחרי שפיציק שלי נולד מידי פעם חזרתי לרעיון ההוא,
וניסיתי לחשוב איך אני יוצרת לו אלבום מהמם ביופיו בלי להשתגע, ושישלב גם ציוני דרך חשובים בהתפתחות שלו.
מתישהו בסביבות גיל שלושה חודשים הבריק לי רעיון: אלבום שנבנה בכל פעם קצת!

בניתי לי תבנית נוחה לעבודה, ומידי כמה שבועות אני יושבת להכניס תמונות מהזמן האחרון, להוסיף כיתובים מצחיקים, ולכתוב בחשיבות רבה "התהפכתי מהבטן לגב בגיל ארבעה חודשים" וכן על זו הדרך. בגיל שנה אדפיס לו את האלבום הסופי, ומעכשיו אני אומרת לכם שהוא עוצר נשימה 🙂


חשבתי כמה פעמים איך אני יכולה להעיף את הרעיון הזה שיתאים לעוד אמהות, ולא עלה לי שום כיוון.
אז השלמתי עם זה שרק לפיציק שלי יהיה האלבום הכי יפה במזרח התיכון וזהו.

לפני שבועיים קשקשנו לנו במייל, @פריידי הצלמת האלופה ואני. כבר מזמן תכננו לעשות יחד איזה שת"פ ולא ממש ידענו מה. ואז פריידי העלתה שוב את הרעיון של יומן התפתחות.

מכירות את זה שאתן סתם מדברות עם מישהי על משהו, ומתוך הקשקושים מתבהר הרעיון?
חשבנו ביחד על כל מיני כיוונים לביצוע של יומן התפתחות, התגבש לי כיוון מסוים,
ועוד כמה דקות של דיסקוסים עם אנשים נוספים הניבו את התוצר הבא 🙂

יומן ההתפתחות (שמו בישראל: בייבי-סטפס) פונה לאמהות בסוף הריון / שילדו בחודשים האחרונים.
הן נרשמות. בוחרות עיצוב וצבעים. כותבות לי את תאריך הלידה והשם של הנסיך או הבובה.

כל חודש הן מקבלות למייל תזכורת לעדכן מה הילד שלהן למד לעשות בחודש האחרון
ושולחות תמונות עדכניות. אני משלבת אותן באלבום – ומידי פעם שולחת טעימה.
בצורה הזו הן לא צריכות להשקיע בזה מעבר לכמה דקות כל חודש. בלי לקנות אלבום מוכן ולהשקיע עוד על הדפסת תמונות, בלי לזכור למלא ולכתוב, ובלי נקיפות מצפון של למה-לא-כתבתי-כלום-עוד-יחשבו-שהילד-שלי-יודע-רק-לחייך-ותו-לא. 
ביום ההולדת של גיל שנה היומן מוכן! מקבלים אותו מודפס ומהמם. 

העליתי את הרעיון לפרוג וקיבלתי שני סוגים עיקריים של תגובות:

  1. יופי של רעיון
  2. אבל תעשי גם לגילאים יותר גדולים, שמתחילים לדבר!

ביקשו כל כך יפה, מי יכול לסרב?
בעיקרון אני מציעה למכירה באתר שלי יומני הברקות חמודים עם התמונה של הילד על הכריכה – בלי תוכן. כלומר מדובר בספרון ריק שהאמא ממלאת בעצמה. אבל מתברר שהבעיה העיקרית היא שפשוט שוכחים לשבת ולכתוב.

אז הנה הפתרון שלי: תזכורת כל חודש למייל!
אמא כותבת אליי את ההברקות האחרונות – ואני משלבת אותן בספרון מעוצב ומגניב. אחרי שנה – מדפיסים אותו.
מי ביקש הברקה ולא קיבל?

כאן יש עוד פרטים על זה

היה לי ממש כיף ליצור את שני המוצרים האלה. קודם כל כי הם קרובים לליבי עכשיו…
ודבר שני – כי חלמתי על היומני התפתחות האלה הרבה זמן ולא זז כלום, ופתאום תוך שבוע הכל עומד בס"ד 🙂

יש כיף מיוחד בלהגשים חלומות שנחלמו הרבה זמן.