אבנים עם לב ❤

האמת שלא צפיתי את רמות ההתלהבות שיהיו סביב הפוסט הקודם שכתבתי.
לא חשבתי שמדובר בבשורה כל כך גדולה,
אבל מתברר שנשים אהבו את הרעיונות, שאבו השראה, והפציצו (איזה כיף! תמשיכו! שאדע שלא דיברתי לקירות!)
בהמוני תגובות משמחות. אולי הפוסט הכי מוגב שהיה לי אי פעם.
(יש מילה כזו, מוגב? אם לא, כרגע המצאתי אותה. תתמודדו.)

אז אם אתן כל כך אוהבות שיתופים כאלו של דברים פשוטים, שכל אחת יכולה לעשות בעצמה בבית,
ולהוסיף חיוך ואור בעינים לדברים קטנים ושגרתיים – בואו נלך על זה!

הריני מתכבדת לפתוח בזאת סדרת פוסטים קצרים וכיפים של השראה ו DIY
רגע, צריך שם. איך אני אוהבת לתת שמות מפוצצים לדברים.

אז קבלו את *תופים תופים*
סוכריות מנטה!

בכל פוסט אציג רעיון אחד קל – נגיש – זמין – ושלא מיועד רק לבעלות ידיים ימניות.

יצא לי לספר לכן שהידיים שלי לא תמיד ימניות? בניגוד למה שנראה, אני לא יודעת לתפור, בכלל. בקושי כפתורים.
בשיעורי מלאכה ביסודי סבלתי נוראות. קישוט סוכה גמור הבאתי הביתה אולי פעמיים.
ניסיתי פעם לסרוג וזה הרגיש לי כמו מתמטיקה.

אנשים תמיד נורא מופתעים לשמוע את זה, כי – מה, את מאיירת, את חייבת להיות מוכשרת בכל התחומים הנושקים.
אז לא, זה לא תמיד בא בחבילה. חבל לי, טוב לתופרת שמתפרנסת מכל הכפתורים והמכפלות שלי היטב. 😊

את הסדרה החגיגית שלנו נפתח במשהו שאני נורא אוהבת: ציור על אבנים.
ולפני שאתן בוכות שאמרתי שזה גם למי שלא יודעת לצייר – באמת לא חייבים לדעת לצייר.
אם כן יודעים יש יותר אפשרויות, ברור,
אבל אביא פה דוגמאות בכמה רמות קושי, וכל אחת תיקח מה שמתאים ליכולותיה.

מה אפשר ליצור מאבנים?
המון דברים יפים!
אבנים הן דבר יפהפה כמחזיק מפתחות.
אפשר לקשט איתן כל מיני פינות קטנות בבית, או למלא בהן כלים שקופים,
או להדביק מאחור מגנט חזק ולהצמיד למקרר.
וכל אחת מהאפשרויות הללו – היא מתנה סופר ייחודית ואישית שאפשר לתת למישהי שאתן ממש אוהבות.
(למישהי שאתן פחות אוהבות, אל תכינו מתנה. תקנו.
זמן, תשומת לב ועבודת כפיים אנחנו משקיעים רק ביקרים לנו.)

הארה קטנה:
אם אתן רוצות ליצור מחזיק מפתחות, עדיף קודם לנסות לחורר את האבן עם מקדח דק-דק,
ורק אם היא תתחורר יפה ולא תישבר בדרך – תמשיכו ותציירו.
את זאת אני כותבת מניסיוני העגום על אבנים שעבדתי עליהן קשות, ובחירור הן נשברו.
טרם עליתי על דרך שמחזיקה לאורך זמן, שבעזרתה ניתן ליצור מחזיק בלי חירור.
אם מישהי מכירה, אשמח שתכתוב לי ואשתף עם כולן.

איפה מוצאים אבנים מתאימות?
בעיקר בחופי ים, ליד נחלים וכאלה. ולפעמים גם סתם ברחוב אפשר למצוא אבנים יפות.
ככל שהאבן תהיה חלקה יותר, כך קל יותר לצייר עליה.

אבן שהכנתי מתנה לחברה חובבת מיניונים

איך ובמה צובעים?
אפשר צבעי מים, אפשר צבעי אקריליק, אבל אם אין לכן לא את זה ולא את זה –
גם לורדים וטושים יעשו את העבודה.
אחרי שהצבע מתייבש לחלוטין (פרגנו לו כמה זמן שהוא צריך, אחרת זה יימרח והלך על האבן)
מצפים אותה בשכבה עבה של לק שקוף. או אם יש לכן לכה שקופה, אפילו יותר טוב.

כמו בפוסט הקודם, אני שמה כאן רק תמונות ממש טובות שליקטתי מהפינטרסט, או אבנים שיצרתי בעצמי.
הפינטרסט מוצף בעוד המוני דוגמאות קלות יותר ופחות, תחפרו ותחפשו מה שמתאים לכן. הנה קישור.

תראו כמה קל! ולא צריך לצייר או להמציא לבד. תרגישו נוח להעתיק אחד על אחד.
אפילו פיקאסו אמר "אמן טוב מעתיק, אמן מעולה גונב" 😊

מאז שגיליתי את הרעיון המגניב הזה, התחלתי לצייר אבנים כמתנה לחברות ובנות משפחה.
בפעם המי יודע כמה גיליתי שאנשים מחפשים דבר אחד: תשומת לב אישית. הידיעה שמישהו עשה במיוחד בשבילם משהו.
אם נמדוד את המחזיק הזה בכסף, הוא לא שווה הרבה. לאבן עצמה אין ערך, המחזיק עולה בערך עשרים אגורות, והלק כנ"ל.
הדבר היחיד שאולי אפשר לתמחר פה זה העבודה. אבל למי אכפת מכסף כשבנאדם מקבל אבן כמו זאת:

בקיצור, צאו לרחובות או סעו לים (הייתן פעם בים בחורף? אם לא, זה הזמן לנסות משהו חדש)
תאספו אבנים ויאללה לעבודה. שלחו לי תוצרים יפים שהכנתן!

למי אכפת ממחירי החד פעמי, כשיש לנו אלטרנטיבה כזאת מהממת?

אם יש פה מי שעדיין אוכל את הלב על מחירי החד"פ, הגיע הזמן לגאול אותו מיסוריו.
תקשיבו, חד פעמי זה פאסה. זה פשוט, זה עלוב, זה מוזנח. בואו ונעשה לנו כלים מהממים, הכי אישים וייחודיים שיש.

כמה פשוט וכמה יפה

מה צריך?

* כלי חרסינה או כלי זכוכית חלקים, פשוטים וזולים, כאלה שקונים ברשתות הסטוק בכמה שקלים. מי שמזדמנת לאיקאה, הכלים שלהם יפהפיים ומעולים למשימה העומדת בפנינו. כדאי לפרגן לעצמכם את הכלים שבהם השתמשתם עד היום בעיקר בחד פעמי. זה הזמן למצוא ספל קפה מושלם שיחליף את כוסות הקרטון העלובות, צלחות חמודות לארוחת ערב, קעריות לקורנפלקס, וכולי.

  • טוש פורצלן.
    מהו אותו טוש פורצלן? זה לורד מיוחד שמגיע בכמה עוביים וצבעים
    מציירים איתו על חרסינה/זכוכית/פורצלן, אופים בתנור הביתי – והצבע לא יורד. פמפמפלללם!
    משיגים אותו בכל חנות יצירה, והוא עולה בערך עשרה שקלים ליחידה. יש בהמון צבעים, כמובן,
    אבל אני מוצאת את השחור הדק הכי קלאסי ויפה.

אפשר ליצור סטים של כלים!

אז מה עושים, בעצם?
יש כמה אפשרויות, ו – היי, לא לברוח! לא צריך לדעת לצייר בכלל!

אפשרות א': לשרטט באופן חופשי מה שרוצים. יש מלא דוגמאות מגניבות בפינטרסט.
פיזרתי כאן כמה כמה מהיפות ביותר שמצאתי.

אפשרות ב': להדפיס מהמחשב את הטקסט או האיור, ולהעתיק.

תוספת פשוטה לשדרוג סט אנמי ומשעמם

איך מעתיקים?

אם זה כלי שקוף:
מדפיסים כרגיל, מדביקים על הצד הפנימי ומציירים על הצד החיצוני.

אם זה כלי לבן: (תתרכזו. זה נשמע מסובך, זה לא.)

  1. מדפיסים מהמחשב בכתב ראי את האיור/כיתוב המבוקש
  2. עוברים על הקוים עם עיפרון רך (למשל, עפרונות שבקצה שלהם כתוב B-משהו. B6. עפרונות קשים שמיועדים לכתיבה מסומנים ב H.)
  3. הופכים את הדף, ומצמידים אותו עם הפנים כלפי מטה על הכלי.
  4. מקשקשים עליו בעיפרון היטב (על הצד הלא מצויר, כן? הצד המצויר כעת לא גלוי לעין)
  5. תורידו את הדף – טאדםםם! הציור עבר לכלי. עכשיו אפשר לקחת את הטוש ולצייר מעליו בקוים מדויקים.

בספלים שימו לב לא לצייר קרוב מידי לשוליים, היכן שהשפתיים נוגעות,
ובצלחות/קעריות – לא בצד הפנימי במרכז, ליד האוכל.

יצא קשקוש או טעות? אפשר לתקן בקלות עם קיסם אוזניים טבול בטיפונת טרפנטין.
כל עוד לא אפית – הכל הפיך!
הוראות האפיה כתובות על הטוש. בדרך כלל זה 20-30 דקות בחום של 160.
כשמדיחים כלים, תיזהרו לא לשפשף חזק מעל הכיתוב. אבל גם אם זה קצת יתקלף עם הזמן, קל מאד לתחזק את זה שוב.

איזה מהמם! זה עם לק אדום וירוק. אישית לא ניסיתי עדיין, אבל זה לא נראה מסובך בכלל.

איזה עוד דברים מגניבים אפשר לעשות עם הרעיון הזה?
אפשר להכין לאנשים (טוב, לנשים) מתנות!
יש למישהו יומולדת בקרוב? יום נישואים? יום האם החורגת?
הנה לכם רעיון למתנה הורסת שתעלה לכם כמה שקלים וכמה דקות.
ליצור מתנה בעשר אצבעות זו לא זכות ששמורה רק לאומניות. כל אחת יכולה.
הכי כיף בעולם זה לתת מתנה שיצרת לבד. אנשים מתרגשים מזה נורא.

דחפו בפנים כמה שוקולדים, תעטפו בצלופן, ויסגדו לכן לשארית חייכן.

ספל שהכנתי כמתנה לתולעת ספרים

אפשר לעשות את זה כפעילות לקבוצת חברות / מסיבת רווקות / יומולדת!

כל אחת מציירת כלי אחד, ולוקחת הביתה / נותנת כמתנה לכלה המאושרת.

ועכשיו, אם תסלחו לי, אני זזה להכין לי משהו לשתות 😎
זה הספל שלי כבר חמש שנים. אציו קפה!

יומן התפתחות, ספר הברקות – מאיפה זה התחיל?

כבר בערך שנה אני חולמת להפיק יומן התפתחות מגניב ומושקע.

את הרעיון העלו באוזניי הרבה אמהות, אבל הייתי עסוקה עם יומן סופר-מאם ועם היומן לאמא שבדרך, ולכן לא ממש התעניינתי בקטע הזה.

אבל אחרי שנולד הדיקטטור העליז שלי, התחלתי לחפש רעיונות ליומני התפתחות מגניבים. רציתי כמובן ליצור בעצמי ולא לקנות יומן מוכן שצריך להכניס בו את התמונות, ובדרך כלל מתאפיין בעיצוב מזעזע.

משיחות עם אמהות נוספות שמעתי שגם הן היו חולמות על איזשהו יומן פרקטי, יפה ומעוצב, ושאיכשהו לא ישכחו למלא אותו… 
עם כל ילד הן מתכננות לעשות את זה – אבל בסוף זה לא קורה כמובן. התמונות נשארות במחשב ,ושלבי ההתפתחות – בזיכרון הקצת-חלוד של אמא…

חשבתי בהתחלה למכור מן ערכות-עיצוב-אלבום כאלו,
שיכללו אלבום, מדבקות עם כיתובים חמודים וכל מיני פיצ'יפקעס לעיצוב,
ואז אפשר לרכוש את זה כמתנה ליולדת, או אמהות לעצמן, וכל אמא תעצב בעצמה אלבום לאט לאט.
אבל ירדתי מזה. לא מעשי מהרבה סיבות.
לאיזה אמא לעולל בן חודשיים יש זמן לשבת לגזור מדבקות, להדפיס תמונות..

אחרי שפיציק שלי נולד מידי פעם חזרתי לרעיון ההוא,
וניסיתי לחשוב איך אני יוצרת לו אלבום מהמם ביופיו בלי להשתגע, ושישלב גם ציוני דרך חשובים בהתפתחות שלו.
מתישהו בסביבות גיל שלושה חודשים הבריק לי רעיון: אלבום שנבנה בכל פעם קצת!

בניתי לי תבנית נוחה לעבודה, ומידי כמה שבועות אני יושבת להכניס תמונות מהזמן האחרון, להוסיף כיתובים מצחיקים, ולכתוב בחשיבות רבה "התהפכתי מהבטן לגב בגיל ארבעה חודשים" וכן על זו הדרך. בגיל שנה אדפיס לו את האלבום הסופי, ומעכשיו אני אומרת לכם שהוא עוצר נשימה 🙂


חשבתי כמה פעמים איך אני יכולה להעיף את הרעיון הזה שיתאים לעוד אמהות, ולא עלה לי שום כיוון.
אז השלמתי עם זה שרק לפיציק שלי יהיה האלבום הכי יפה במזרח התיכון וזהו.

לפני שבועיים קשקשנו לנו במייל, @פריידי הצלמת האלופה ואני. כבר מזמן תכננו לעשות יחד איזה שת"פ ולא ממש ידענו מה. ואז פריידי העלתה שוב את הרעיון של יומן התפתחות.

מכירות את זה שאתן סתם מדברות עם מישהי על משהו, ומתוך הקשקושים מתבהר הרעיון?
חשבנו ביחד על כל מיני כיוונים לביצוע של יומן התפתחות, התגבש לי כיוון מסוים,
ועוד כמה דקות של דיסקוסים עם אנשים נוספים הניבו את התוצר הבא 🙂

יומן ההתפתחות (שמו בישראל: בייבי-סטפס) פונה לאמהות בסוף הריון / שילדו בחודשים האחרונים.
הן נרשמות. בוחרות עיצוב וצבעים. כותבות לי את תאריך הלידה והשם של הנסיך או הבובה.

כל חודש הן מקבלות למייל תזכורת לעדכן מה הילד שלהן למד לעשות בחודש האחרון
ושולחות תמונות עדכניות. אני משלבת אותן באלבום – ומידי פעם שולחת טעימה.
בצורה הזו הן לא צריכות להשקיע בזה מעבר לכמה דקות כל חודש. בלי לקנות אלבום מוכן ולהשקיע עוד על הדפסת תמונות, בלי לזכור למלא ולכתוב, ובלי נקיפות מצפון של למה-לא-כתבתי-כלום-עוד-יחשבו-שהילד-שלי-יודע-רק-לחייך-ותו-לא. 
ביום ההולדת של גיל שנה היומן מוכן! מקבלים אותו מודפס ומהמם. 

העליתי את הרעיון לפרוג וקיבלתי שני סוגים עיקריים של תגובות:

  1. יופי של רעיון
  2. אבל תעשי גם לגילאים יותר גדולים, שמתחילים לדבר!

ביקשו כל כך יפה, מי יכול לסרב?
בעיקרון אני מציעה למכירה באתר שלי יומני הברקות חמודים עם התמונה של הילד על הכריכה – בלי תוכן. כלומר מדובר בספרון ריק שהאמא ממלאת בעצמה. אבל מתברר שהבעיה העיקרית היא שפשוט שוכחים לשבת ולכתוב.

אז הנה הפתרון שלי: תזכורת כל חודש למייל!
אמא כותבת אליי את ההברקות האחרונות – ואני משלבת אותן בספרון מעוצב ומגניב. אחרי שנה – מדפיסים אותו.
מי ביקש הברקה ולא קיבל?

כאן יש עוד פרטים על זה

היה לי ממש כיף ליצור את שני המוצרים האלה. קודם כל כי הם קרובים לליבי עכשיו…
ודבר שני – כי חלמתי על היומני התפתחות האלה הרבה זמן ולא זז כלום, ופתאום תוך שבוע הכל עומד בס"ד 🙂

יש כיף מיוחד בלהגשים חלומות שנחלמו הרבה זמן.