לא יודעת מתי זה נהיה טרנד, אבל לאחרונה אני נתקלת בזה יותר ויותר: בעלי עסקים B2B שמוכרים שירות אחד, ובדרך לשם מרגישים צורך דוחק למחוק תחומים משלימים. קראתי עכשיו דף נחיתה של מישהו שמלמד קופי. חצי מהעמוד הוא היה עסוק בלהסביר כמה אסטרטגיה ומיתוג הם קשקוש, מיותרים, בזבוז כסף. לא למה כדאי ללמוד לכתוב כמו
אי אפשר ללכת לאירוע עם שמלת מעצבים וקרוקסים סגולים Read More »
לפני תקופה לקוחה פנתה אליי לעיצוב מודעה שתפרסם מיזם רוחני, משהו מאד עדין ונוגע. עיצבתי פרסום יפיוף בגווני פסטל רכים, עם ויז'ואל עדין ומאוורר. שלחתי לה וציפיתי שתתנמס מאושר. 'זה יפה' היא כתבה 'אבל זה בהיר מידי.' – הסברתי שהעיצוב משרת את התוכן ולא להפך – והוא אמור להיות בהלימה אליו. התוכן כאן רוחני ורגיש,
כשאין אסטרטגיה אי אפשר להאשים את העיצוב Read More »
שוחחתי עם נותנת שירות מוכשרת מאד, על המלצות ופידבקים שלקוחות נותנים בסוף פרוייקט. "יש לי שאלון שאני שולחת בסוף כל עבודה, אין לך מושג כמה קשה לגרום להם להקדיש 2 דקות לענות עליו!" היא סיפרה בתסכול. – התפלאתי ממש, כי אני שולחת טופס גוגל קצר לסיכום ותמיד אנשים עונים בשמחה. כן יש כאלה שלא מצליחים
לא פשוט להיות פשוט Read More »
שאלתי מהספריה ספר מתוק נורא שכתבה לאה גולדברג, אחת המשוררות האהובות עליי. דפדפתי לתומי בין הספרים, ופתאום נפלתי על ספר ילדים שלה שלא הכרתי בכלל. כמובן שתחבתי אותו לשקיתי ואצתי לספרנית. בבית פתחתי אותו בחגיגיות, וכפיתי על הילדים להקשיב לי פעמיים ברצף 🙂 בכולופן, הספר מתוק והטקסט חמוד-אש כראוי ללאהלה הנחמדת. הסיפור הוא על דוב נטול-חוש-עסקי, שפותח
דֹּב דֻּבּוֹנִי בֶּן דֻּבִּים מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם (וּמְתַמְחֵר גָּרוּעַ) Read More »
