נפתח בסיפור. סיפורים כולם אוהבים, נכון? נכון.
בוקר אחד לפני כמה חודשים, התכתבתי בצ'אט עם גיסתי החמודה.
יש לה הרגל מגונה: לבשל דברים טעימים ואז לצלם ולשלוח לי תמונה,
למען תקרקר בטני במסתרים.
יש לה הרגל מגונה: לבשל דברים טעימים ואז לצלם ולשלוח לי תמונה,
למען תקרקר בטני במסתרים.
רינה היא אופה ובשלנית אלופה, שמפנקת את בעלה (ולפעמים גם את גיסתה, חשוב לציין) במאכלים הרבה יותר מידי שווים. אותו יום היה וופל בלגי.
כטוב לבי עליי כתבתי לה "תפתחי עסק ללחמניות שום וופל בלגי".
(אני ממש אוהבת להציע לאנשים לפתוח עסקים, באג של עצמאיות)
(אני ממש אוהבת להציע לאנשים לפתוח עסקים, באג של עצמאיות)
היא בתגובה כתבה:
—

–
—
עוד באג שיש לי: לא יכולה לשמוע אנשים שאומרים "יש לי חלום"
ולא עושים איתו כלום.
או טוענים שהם ממש רוצים לעשות איתו משהו, אבל אין להם כסף.
דברים כאלה מוציאים אותי מהדעת.
—
נכון שהמחסום בדרך להרבה הגשמות הוא כסף,
אבל יש מחסום אחד לפניו, נפוץ הרבה יותר והוא: אומץ.
—-
כל המסמרים בכפות רגליי התחילו לעקצץ. סירנה עולה ויורדת נשמעה.
ולא עושים איתו כלום.
או טוענים שהם ממש רוצים לעשות איתו משהו, אבל אין להם כסף.
דברים כאלה מוציאים אותי מהדעת.
—
נכון שהמחסום בדרך להרבה הגשמות הוא כסף,
אבל יש מחסום אחד לפניו, נפוץ הרבה יותר והוא: אומץ.
—-
כל המסמרים בכפות רגליי התחילו לעקצץ. סירנה עולה ויורדת נשמעה.
אותר חלום נטוש!
—
רינה לא הבינה מה נדלקתי. התחלתי לחפור לה שלא צריך כסף בשביל להתחיל.
שתתחיל באירוע קטן ותראה איך הולך לה.
שתתחיל באירוע קטן ותראה איך הולך לה.
שתעשה משהו לאיזה מפגש משפחתי כדי לקבל כיוון.
אולי ערבי צוות? אולי תמכרי רק לפני שבתות? אולי בשרי? אולי חלבי?
איזה סדר גודל מתאים לך? איזה תפריט? יאללה העיקר תזוזייייי.
אולי ערבי צוות? אולי תמכרי רק לפני שבתות? אולי בשרי? אולי חלבי?
איזה סדר גודל מתאים לך? איזה תפריט? יאללה העיקר תזוזייייי.
—
היא נדבקה בהתלהבות שלי, והתחילה לדבר על זה עם אנשים בסביבה כדי לקבל רעיונות. כאן נכונה לה אכזבה, כי במקום שאנשים יגידו לה
"בטח, למה לא, תנסי, את יכולה לנסות את זה או את זה, וסחתיין על האומץ"
—
רובם רק ביאסו אותה עם:
"את רצינית? מה קייטרינג עכשיו? מאיפה יהיה לך כסף? זה מלא הוצאות!
זה לא אחראי לעזוב עבודה מסודרת ולפתוח עסק!"
(מי דיבר על לעזוב עבודה? היא בסך הכל חושבת למכור חצילים וחומוס בליל שישי, מה יש לכם.)
—
במילים אחרות, אם אתן מנסות להקים משהו,
תיעזרו באנשים שבאמת הגשימו איזו פיסת חלום בחיים שלהם,
ולא רק באנשים שמדברים על זה.
מי שלא ניסה, העיז, נפל וקם – לא יידע לעזור ולא לעודד. להפך.
—

—
רינה היא מיישמת חרוצה ומעשית עד מאד. אחרי כמה ימים של חיפושים ובירורים
היא הגיעה עם רעיון מגניב וטרנדי ששמעה עליו: שולחנות שוק.
—
מה זה שולחן שוק?
—
מה זה שולחן שוק?
—
שולחן שוק הוא סגנון הגשה מיוחד. עמוס בכל טוב, מלא בצבעים, ומעוצב בטוב טעם. חלק מהיופי והייחודיות של סגנון ההגשה הזה, הוא העובדה שהאוכל אינו מסודר ומדויק. דווקא הבלאגן המאורגן אשר שורר בשולחן יוצר את האווירה הקלילה והכיפית שלו.
—
—

שולחן שוק חלבי של רינה
—
עשינו חקר שוק בגוגל, בדקנו את הרעיון, ראינו השראות וכיוונים
והוחלט – יאללה, זה זה!
קליל, מגניב, בוטיקי וייחודי. מתאים לה בול.
והוחלט – יאללה, זה זה!
קליל, מגניב, בוטיקי וייחודי. מתאים לה בול.
שלחתי לה בריף למילוי, גיבשנו אסטרטגיה,
ועשינו עוד תחקיר רציני כדי ללמוד איך מתמחרים בתחום הזה.
רינה הרכיבה תפריט, ואני פיתחתי שפה גרפית צעירה ושובבה
שתתאים לקונספט של הדבר העליז הזה,
ועיצבתי לה תפריט אינטראקטיבי מגניב.
–
בשלב זה בחרנו לוותר על עיצוב לוגו מקצועי עם תהליך מיתוג אמיתי,
(מה זה תהליך מיתוג? יבוא על זה פוסט, בעז"ה, תעקבו)
אז יצרתי רק לוגו אינסטנט שמשתלב טוב עם הנראות הכללית.
—
זו, אגב, המלצה שלי לעסקים מאד מאד צעירים, כאלו שרק מגששים את דרכם:
לוגו הוא זיקוק של הייחודיות העסקית שלכם.
—
ואם עוד אין לכם ייחודיות, ואין בידול,
ואין לכם נישה עסקית משלכם – איך תבטאו את זה בלוגו?
חבל לשים אנרגיות על לוגו מהמם, אבל לגלות בעוד חצי שנה או שנתיים
שבעצם הוא כבר לא מתאים לעסק שהתפתח מאז ימיו הראשונים.
—
נראות מקצועית לעסק זה סופר חשוב! אתם לא רוצים להיראות חאפרים.
לכן, אם התקציב שלכם מוגבל, ייתכן שמודעה מוכרת או קטלוג שיווקי
אלו דברים שחשובים לכם כעת יותר.
—
זו לא דעה פופולרית בקרב מעצבים, אני יודעת, ובטח יקומו עליי עכשיו כמה קולגות זועמות שיתהו איך אני מעיזה לחלל את קדושת הלוגו שהוא כידוע מאור עינינו ומשוש ליבנו, אבל זו דעתי, ותצטרכו להתמודד איתה 🙂
—
(כמובן שהדברים לא אמורים לגבי עסקים צעירים שכן ממוקדים ומבודלים היטב.
במקרה כזה, וודאי שאפשרי להתחיל מייד עם לוגו, ומשם להתפתח לשפה גרפית וכל השאר)
—
נחזור לסיפור. אז תפריט מעוצב כבר יש,
מה צריך עכשיו? התנסות ראשונה. למצוא אירוע קטן שיתאים לסטאז'
כדי לראות האם לחלום הזה יש עתיד.
באחד הפורומים שאני מחוברת אליהם העליתי הודעה
שמזמינה מישהי שיש לה אירוע קטן בקרוב – להרוויח שולחן שוק במחיר היכרות.
מה צריך עכשיו? התנסות ראשונה. למצוא אירוע קטן שיתאים לסטאז'
כדי לראות האם לחלום הזה יש עתיד.
באחד הפורומים שאני מחוברת אליהם העליתי הודעה
שמזמינה מישהי שיש לה אירוע קטן בקרוב – להרוויח שולחן שוק במחיר היכרות.
היתה היענות נחמדה, רינה קיבלה כמה פניות וסגרה תוך שעה על שני אירועים.
—
לא אלאה אתכן בכל החודש שאחר כך. בקצרה:
האירועים הראשונים היו הצלחה, ברוך השם,
היו גם כמה פשלות שמהם הופקו לקחים להבא,
היו גם כמה פשלות שמהם הופקו לקחים להבא,
וההתנהלות הפכה להיות יותר מאורגנת.
–
לקוחות מרוצים שלחו עוד, מודעות פורסמו, בהתחלה בפלטפורמות חינמיות,
וכשהתחילו להיכנס רווחים – הוכנס גם פרסום בתשלום במקומונים.
ציוד בסיסי הכרחי נרכש (כלים, מפות, אביזרי עריכה)
הזמנות הגיעו ונסגרו, שולחנות נערכו וחוסלו.
הזמנות הגיעו ונסגרו, שולחנות נערכו וחוסלו.
–
כיום, ארבעה חודשים אחרי, יש לרינה עסק קטן וכיפי מהצד.
החלום שלה הפך למציאות.
–
והיא לא הוציאה עליו סכומים מוגזמים לפני שהוא התחיל להכניס.
מה היא כן היתה צריכה להוציא?
אנרגיות, עשייה, והרבה אומץ והעזה.
עכשיו יש פה כמה שיפחפחו בקול ויגידו: לא חכמה, היא לא שילמה על העיצוב.
עיצוב ומיתוג עולה לא מעט.
–
נכון. עיצוב מקצועי וטוב – עולה, אבל שווה.
הוא נותן תוצאות בשטח, יוצר נראות מקצועית, ומחזיר את עצמו פי כמה.
–

שולחן שוק בשרי של רינה
–
אבל תעזבו שניה את הלוגו, ותקראו שוב על התהליך שרינה עברה,
שימו לב שהדבר העיקרי שהיא קיבלה ממני לא היה לוגו (שכזכור היה אינסטנט)
וגם לא תפריט מעוצב, אלא ליווי עסקי.
–
מעצבים טובים (עצמאיים, כמובן. צריך לעבור את החווייה הזאת כדי להצליח לעזור לאחרים) יכולים לספק ללקוח הרבה מעבר לפלייר פה ולוגו שם,
ואולי גם טקסטים וקופי.
הם נותנים תמיכה אמיתית ופרקטית להקמה הראשונית של העסק,
כי הרי לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לקחת מנטורינג מקצועי.
–
ומה יעשה הבנאדם שלא הצטייד בגיסה מעצבת מבעוד מועד?
קודם כל, אם עדין יש לכן אח פנוי, מהרו וחתנו אותו עם גיסה גרפיקאית.
זה הכי שימושי וכלכלי שיכול להיות במשפחה. כן, יותר מעורך דין, תאמינו לי. בדקתי.
(הדבר השני הכי שימושי זה טכנאי מחשבים)
קודם כל, אם עדין יש לכן אח פנוי, מהרו וחתנו אותו עם גיסה גרפיקאית.
זה הכי שימושי וכלכלי שיכול להיות במשפחה. כן, יותר מעורך דין, תאמינו לי. בדקתי.
(הדבר השני הכי שימושי זה טכנאי מחשבים)
–
ואם אין לכן שום אח מיותר לחתן עם מעצבת?
או, בשביל זה אני כאן 🙂
עד היום נתתי את הערך המוסף הזה ללקוחות שלי על הדרך,
ובלי לשים לב לכמות הידע שהצטברה אצלי רק מההתנסויות שעברתי אני,
ומהחומרים הרבים על קידום עסקים ושיווק שאני קוראת ולומדת מאז הפכתי לעצמאית.
–
אבל אחרי הסיפור עם רינה, חשבתי שהגיע הזמן לארוז את הכל לחבילה אחת.
מזמינים מיתוג לעסק חדש – ומקבלים גם ליווי עסקי!
איך אנחנו כישראלים אוהבים קומבינציות כאלו 
–
(ולמי שעוד לא מכירה אותי מספיק טוב אזכיר,
שהשירות שלי כולל תמיד גם קופי וטקסטים.)
–
אז אם יש לך חלום אבל אין לך כנפיים, זה הזמן ליצור אותן!
החורף הוא הזמן האידיאלי לבשל פרוייקטים כאלה.
–
אולי בעוד כמה חודשים אכתוב את הסיפור שלך כאן בבלוג?
יאללה להעיז 🙂
—
למי שעדיין מוטרדת: רינה אמנם לא שילמה על העיצוב בכסף
כי כידוע לא עובדים עם משפחה
אבל כן שילמה במגוון דרכים אחרות, אכילות ביותר
(הלחם שום שלה, יואו יואו. שווה לכן להזמין ממנה שולחן שכולו מלא רק בלחם שום.)
—
—
יש לך חברה עם חלום במגירה? שלחי לה את הפוסט הזה.
—
15 מחשבות על “איך מגשימים חלום תוך שלושים יום”
איזה פלפל את!!
בניחוח מנטה..
מרענן ומעניין לקרוא את התכנים שלך!!
תצליחי!!
אני מאוהבת בכתיבה שלך
ואת גיסה מהממת שנתת לה שירות בחינם…
איזה חינם, אני קורעת אותה בפחמימות עד היום :))
וואו מרתק,
והאתר שלך פשוט מדהים יש לך ממש בידול מרגישים את הנשיות אצלך בעבודות וזה מדהים בעיני..
תמשיכי להצליח.
תודה, רחלי! איזה כיף לשמוע שמרגישים את הבידול
רעיה
פשוט כיף לקרוא אותך
כל הפוסט צוחק ושמח לי באוזן ובבטן
חח
תודה! שמחתי לשמח 🙂
גיסה מהחלומות את 🙂
אפשר רק שאלונת חפרנית מעט שהציקה לי?
למה בתמונה של רינה בצאט כבר מופיעה תמונה של של פרסומת שלה אם העסק עדיין היה בדמיונות?
כשמחליפים תמונת סטטוס במייל – זה מתעדכן רטרואקטיבית.
צילומי המסך הם מלפני כתיבת הפוסט, אחרי שכבר שינתה תמונה 🙂
מושלםם לקרוא ולהרגיש אותך מדברת את זה……..
אהבתי את השם מנטה!!!!
בגללו פתחתי את האתר…….
טנקס, שרה 🙂
יאוו היה מרתק!!!!!!
האתר שלך מושלם
כיף לעבור עליו שוב ושוב
תצליחי המון!!!!
איזה כיף לשמוע!!
חחח, רעיה. איי לאב יו.
הדדי לגמריי 🙂