איך מוצאים את קהל היעד בלי ווייז ותחת איומי תקיפה בפרסית?
- אין תגובות
הייתי לפני כמה חודשים בחיפה, והרגשתי שחזרתי לשנות התשעים. בכל רמזור עצרנו כדי לתקשר בצרחות עם אזרחים חפים מפשע ולברר לאן נוסעים מכאן. הווייז מצידו התעקש לומר שאנחנו בביירות, ורק באזור זכרון הוא התעורר בחזרה לחיים.
אבל לא על הצפון באתי לדבר (כי אתם לא מיוחדים, הפרסים לא מפלים בין חיפה, ירושלים ומצפה רמון, ומאיימים למחוק את כולנו. האח הידד.
סלחו לי על פיזור הנפש. אוגוסט וזה. (בשנה שעברה הודעתי שאם יהיה פוליטיקאי שיבטיח לבטל את החופש הגדול, לא אכפת לי כמה שמאלן הוא יהיה, אני מצביעה לו. עדיין אוחזת בדעתי זו.)
תוכנית הקפסולות שלי התחילה לפני שבועיים בוואטסאפ (בקרוב יהיה סבב במייל) והגענו לקפסולה 3, שעוסקת בשיווק. איזה כיף היה לקבל מאחת המשתתפות את הפידבק:
"איך אני בוחרת את ערוץ השיווק שלי? אבחר מה שבא לי?"
עניתי לה שערוץ השיווק לא נשלף מהמותן אלא נבחר לפי הלקוחות. איפה הם נמצאים? בפרינט? במייל? בוואצאפ?
"אני לא ממש יודעת איפה הם נמצאים. האמת אני גם לא יודעת מי בדיוק הלקוחות שלי, כרגע אני מקבלת את כל מי שבא. איך אני אדע מאיפה הם הגיעו?"
אי אפשר להחליט מהבטן מי הלקוחות ומאיפה הם הגיעו. את זה מגלים כשעושים תהליך מיתוג.
תהליך מיתוג מקצועי באמת לא מוציא אותך רק עם חתימת מייל יפה. הוא מוציא אותך עם סיסטם לעסק. בנויה, אסופה, יודעת מה לעשות, עם מי לדבר ואיפה הוא נמצא. לאן את צריכה להגיע, ואיך מגיעים לשם.
הכל נראה כל כך הרבה יותר פשוט כשיש לך ווייז ביד, אה?
עוד פוסטים שתרצי לקרוא
עקבים וחליפה או סוודר אוברסייז? על אותנטיות במיתוג ושיווק
למי יש זכות דיבור, ולמי לא. או: סיפורים שסיפרנו לעצמנו
