איך מוצאים את קהל היעד בלי ווייז ותחת איומי תקיפה בפרסית?

הצפוניות מביננו יודעות שכבר חודשים ארוכים אין ווייז בצפון. איך אתם מסתדרים, אני לא יודעת. מאז בא הווייז לעולם ניטלו כישורי ניווט מישראל.

הייתי לפני כמה חודשים בחיפה, והרגשתי שחזרתי לשנות התשעים. בכל רמזור עצרנו כדי לתקשר בצרחות עם אזרחים חפים מפשע ולברר לאן נוסעים מכאן. הווייז מצידו התעקש לומר שאנחנו בביירות, ורק באזור זכרון הוא התעורר בחזרה לחיים.

אבל לא על הצפון באתי לדבר (כי אתם לא מיוחדים, הפרסים לא מפלים בין חיפה, ירושלים ומצפה רמון, ומאיימים למחוק את כולנו. האח הידד.

השבוע בשיעור נהיגה המורה נשאה באוזניי נאום פרשנות מנומק מתי הפרסים הדפוקים יתקפו אותנו. שורה תחתונה: עד נובמבר אפשר להיות רגועים, זה לא יקרה. לא בדיוק הבנתי למה אבל זה היה קשור לביידן. היא אומרת שיש להם כבר נשק גרעיני, רק אין להם מתקן שיגור. כשיהיה להם מתקן שיגור היא תודיע. ואם ביבי גבר הוא יתקוף אותם ראשון. תאותתי כשאת פונה ימינה נשמה ולא הסתכלת במראה.)

סלחו לי על פיזור הנפש. אוגוסט וזה. (בשנה שעברה הודעתי שאם יהיה פוליטיקאי שיבטיח לבטל את החופש הגדול, לא אכפת לי כמה שמאלן הוא יהיה, אני מצביעה לו. עדיין אוחזת בדעתי זו.)

אבל התכנסתי כאן כדי לדבר על משהו אחר בכלל, זה קשור איכשהו לווייז, תיכף אני אזכר בדיוק איך. הבה נתפקס כולנו.

תוכנית הקפסולות שלי התחילה לפני שבועיים בוואטסאפ (בקרוב יהיה סבב במייל) והגענו לקפסולה 3, שעוסקת בשיווק. איזה כיף היה לקבל מאחת המשתתפות את הפידבק:

 
שאלה טובה שמוכיחה שהיא מיישמת ברצינות:
"איך אני בוחרת את ערוץ השיווק שלי? אבחר מה שבא לי?"

עניתי לה שערוץ השיווק לא נשלף מהמותן אלא נבחר לפי הלקוחות. איפה הם נמצאים? בפרינט? במייל? בוואצאפ?

"אני לא ממש יודעת איפה הם נמצאים. האמת אני גם לא יודעת מי בדיוק הלקוחות שלי, כרגע אני מקבלת את כל מי שבא. איך אני אדע מאיפה הם הגיעו?"

אי אפשר להחליט מהבטן מי הלקוחות ומאיפה הם הגיעו. את זה מגלים כשעושים תהליך מיתוג.

מי שעוקבת מספיק זמן אחרי הפוסטים שלי כבר יודעת שיש הרבה עבודה לפני העיצוב, בעיקר אסטרטגיה, חשיבה וחקר שוק. אחרי האסטרטגיה אפשר לדעת מי הקהל הפוטנציאלי של העסק.
הרבה פעמים זה לא מי שחשבנו, ולפעמים גם לא מי שצורך את השירות/מוצר עכשיו. זה קטע, לפעמים עסקים מתמקדים בקהל שלא נכון להם בכלל.

תהליך מיתוג מקצועי באמת לא מוציא אותך רק עם חתימת מייל יפה. הוא מוציא אותך עם סיסטם לעסק. בנויה, אסופה, יודעת מה לעשות, עם מי לדבר ואיפה הוא נמצא. לאן את צריכה להגיע, ואיך מגיעים לשם.

הכל נראה כל כך הרבה יותר פשוט כשיש לך ווייז ביד, אה?

(אמרתי לכן שאני אזכר בסוף למה פתחתי עם הוייז!)
הכנתי אפילו המחשה חיה לדבר הזה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים שתרצי לקרוא

מה עושים עם אנשים מבאסים

לפני כמה חודשים מיתגתי את דבושקה (בדוי, בדוי) שהקימה מיזם חדשני ומצליח. הייתי איתה גם על העיצוב, אבל בעיקר על התהליך בשטח, ביחד עם יועצת עסקית שהיא לקחה. – כחלק מהתמיכה הטכנית ללקוחות שלי, או...

למה באמת לא מתמחרים שירות לפי שעה

בשבוע שעבר כתבתי פה על תמחור, מיתוגים וזה, (אם לא קראת תחזרי פוסט אחד אחורה 'פתיתים בבר מצווה') ונראה שהמשפט "מוצר לא מתומחר בכמה זמן עבדו עליו אלא בגודל הבעיה שהוא פתר. " הדליק מלא אנשים...

יש אנשים שחושבים שזה בסדר להגיש פתיתים בבר מצווה?

נפתח במעשה שלא היה "שלום, הגעתי לקיטרינג?" "כן" "אני רוצה בבקשה להזמין סיר פתיתים" "מה? למה?" "יש לי בר מצוה" "אנחנו קיטרינג יוקרתי, השף שלנו...

כרטיס כניסה סודי

לקהילה הכי רוחשת ברשת

שיישאר ביננו: יש תוכן שנשלח רק לחברות ‘העצמאיות של מנטה’. רוצה גם?
דילוג לתוכן