אי אפשר ללכת לאירוע עם שמלת מעצבים וקרוקסים סגולים

לא יודעת מתי זה נהיה טרנד, אבל לאחרונה אני נתקלת בזה יותר ויותר: בעלי עסקים B2B שמוכרים שירות אחד, ובדרך לשם מרגישים צורך דוחק למחוק תחומים משלימים.

קראתי עכשיו דף נחיתה של מישהו שמלמד קופי. חצי מהעמוד הוא היה עסוק בלהסביר כמה אסטרטגיה ומיתוג הם קשקוש, מיותרים, בזבוז כסף.
לא למה כדאי ללמוד לכתוב כמו שצריך, לא 'זה הערך שלי' אלא בעיקר: האחרים לא מבינים כלום, וסתם גונבים אתכם. רק קופי זה מה שיכול למכור, לשווק, לבנות עסקים מצליחים. רק קופי.

רואים הרבה נותני שירות כאלה
אשת מכירות: "אתר זה מיותר, את חייבת ללמוד למכור! זה הדבר היחיד שבאמת מניע עסקים"
צלמת: "עזבי אותך ממיתוג, בואי לצילומי תדמית והם יעשו לך ת'עבודה."
בונת אתרים: "אל תבזבזי כסף על כתיבה שיווקית, אני אוציא לך טקסטים מ GPT. הכי חשוב אתר, זה הדבר היחיד שיעזור."
יועץ עסקי: "אני מבין בהכל, תקשיבי רק לי. כל האחרים סתם מקשקשים."

למה? ממה אתם כל כך פוחדים?
יש לך מוצר טוב? יש לך שיטה שעובדת? תמכור אותה, תדבר עליה. למה להקדיש אנרגיה לביטול מקצועות שלמים שאתה לא באמת מונח בהם, ולא באמת למדת? למה ההנחה הבסיסית היא שאם הוא לא אתה – הוא כנראה מיותר?

זה גם פשוט לא נכון
עסק הוא מערכת. סיסטם. לא טריק אחד. אין שום כפתור קסם. לא "רק קופי", לא "רק אסטרטגיה", לא "רק אתר", לא "רק מיתוג" אפילו לא "רק מכירות".
שום דבר לא יכול לעמוד בפני עצמו ולחולל ניסים. חייבים היקפיות שמתפקדת יחד.

עסק בנוי משכבות: בידול, הבנה עמוקה של מי את ולמי את מדברת, כתיבה מדויקת, נראות שתומכת במסר, מוצר שעומד מאחורי כל זה, שיווק חכם, יכולת למכור, שימור לקוחות.

אפשר להתווכח על מינונים, על סדר, על עומק – אבל למחוק תחום שלם ולהגיד "עזבו, זה שטויות" זו חשיבה שטוחה ומצומצמת שמתחפשת לביטחון עצמי.

תחשבו שתבוא סטייליסטית ותגיד לאישה:
'עזבי אותך מהנעליים. למי אכפת? העיקר שהשמלה שלך תהיה מהממת. אם השמלה מדהימה – הכל טוב! לכי עם קרוקסים.'

לא, לא הולכים עם קרוקסים סגולים לאירוע – שום שמלת מעצבים לא יכולה לחפות עליהם. כל אדם שפוי מבין שסטייליסטית שחושבת ככה, היא לא אשת מקצוע.

ושום דף מכירה שכתוב מדהים ונראה מחריד ומכוער, לא יעשה עבודה, כמו דף שכתוב מדהים ומעוצב טוב ומקצועי. כל החלקים עובדים יחד, שום דבר לא בא על חשבון השני.

–

לבטל אחרים זה לצאת פיסטוק
כשבעל מקצוע מבטל תחום אחר, הוא מצטייר כמי שצריך להקטין אחרים כדי להגדיל את עצמו. ובעסקים, כמו בחיים, זה כמעט תמיד סימן לחוסר ביטחון ולא לעודף ידע.

אפשר להיות קופירייטר מעולה ולהבין שמיתוג טוב מרים אותך.
אפשר להיות אשת מיתוג רצינית, ולהודות שבלי כתיבה טובה העסק יתקשה למכור.
אפשר להיות אסטרטגית ולהכיר בזה ששיווק גרוע יכול להפיל מהלך מבריק.
המציאות לא בנויה מאו-או. היא בנויה מגם וגם.

שמעתי לאחרונה יועצת מופלאה שאמרה בפה מלא: "אני לא יכולה ולא רוצה להושיע את כולם. לא כולם חייבים לעבור אצלי כדי להצליח. יש לקב"ה הרבה אנשים טובים, וכל אחד ימצא את השליח שלו."
זאת בעיניי ענווה מדהימה, לומר בפשטות: אני לא המשיח 🙃 מי שיבוא אליי ירוויח, אבל יש עוד הרבה שליחים טובים להצלחה שלכם.

יש פה גם ערך מוסף למקצוענות
כשאנחנו מפסיקות ללכלך על תחומים משלימים ומתחילים לכבד אותם, להכיר בהם ולהפנות אליהם את הלקוחות שלנו, אנחנו לא רק מרימות את הרמה המקצועית, אלא גם תורמות לעסקים מבוססים יותר. כאלה שלא מחפשים קיצורי דרך, אלא בנייה נכונה לאורך זמן.

אם יש לך מוצר – תמכרי אותו. אם יש לך אמונה בדרך שלך – תסבירי אותה.
אבל אין שום צורך לשרוף את הדשא של השני, כדי ששלך ייראה ירוק יותר.