בואי איתי לסיור במחנהיודה!

בשבוע שעבר קפצתי לשיטוט קצר בשוק מחנה-יהודה, אחד המקומות הכי שווים בירושלים. חשבתי שיכול להיות מגניב לכתוב פוסט קצר על טעמים וריחות מהשוק, בהקשר העסקי. יש הרבה ללמוד מההתנהלות שם, לטוב ולרע 🙂

מוצר טעימה חינמי
אתן יודעות כמה זה חשוב, דיברנו על זה כאן לא פעם. ומי שעשתה את הקפסולות – שמעה על זה גם יותר בהרחבה.

מוצר טעימה בעצם אומר ללקוח: בוא תכיר אותי בלי להוציא אשראי. בואי קבלי ממני סדנה קצרה חינם, שיעור ניסיון חינם, קפסולה ראשונה חינם😁 הצטרפות לדיוור או לסטטוס כדי להתרשם. את לא חייבת כלום.

גם בשוק עושים את זה!
בכל פינה עומד בחור חייכן עד מאד (כבר מחשיד 😉) שמציע קוביית חלבה, חצי כדור פלאפל, זית בודד ושבור לב, או כוסית קטנה עם משקה בלתי מזוהה. תטעמו, עליי. לא צריך לשלם אח שלי. אהבת? בוא כנס תראה מה יש לנו בפנים..

פנקו לקוחות

עצרתי בדוכן של מופלטה והזמנתי לי אחת. בזמן שהמתנתי המופלטאי נתן לי בלי אומר ודברים כוסית קטנה של רימונדה, משקה חביב שהם מוכרים במקום.
מה יוצא לו מזה? א. יצאתי בהרגשה טובה שצ'יפרו אותי. ב. המתנתי יותר בסבלנות.. ג. אם זה היה לי טעים, אולי הייתי מוסיפה להזמנה גם כוס במחיר מלא.

תעשו אפ-סייל

הסבר פניך לתייר (אבל גם לתושב)

עמדנו בדוכן חמוצים, המוכר סידר לנו שקיות זיתים, ובאמצע הגיעה תיירת. המוכר דפק לה חיוך ענקי וצווח: "וולקאם טו איזראל! איי ג'אסט פיניש היר אנד קאמינג!" הוא סינן מזווית פיו לבחור המבוהל שעובד איתו: "תשמור שהיא לא תברח, אם היא תלך אני תופר אותך" הוא סיים איתנו יפה, ואץ לטמון לבלונדינית מלכודת תיירים חמוצה במיוחד 😊

יש לקוחות שווים יותר או אטרקטיביים יותר, זה נכון. אבל כולם צריכים לקבל מקסימום שירות וסבלנות 😊

עיצוב ומיצוב זה הולך ביחד

בלי יותר מידי מילים, לאן יותר בא לכן להיכנס? איפה הייתן מוכנות לשלם קצת יותר על אותו מוצר? מה נראה לכן שווה יותר?

נראות חיצונית זה חשוב, אפילו בשוק מבינים את זה. (אלא אם כן המטרה היא להיראות זול ומוזנח, אז אל תשקיעו על מיתוג או עיצוב מקצועי. לא צריך)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים שתרצי לקרוא

עקבים וחליפה או סוודר אוברסייז? על אותנטיות במיתוג ושיווק

בדרך כלל הרעיון לפוסט מוצ"ש מתהווה לי בראש במשך השבוע, וכל מה שנשאר זה לשבת ביום חמישי, לשפוך לסמוב ולתזמן שליחה. (זה נשמע פשוט, זה לא. כתיבה, שכתוב, עריכה, יצירת תמונות או הדמיות לפוסט סטנדרט...

למי יש זכות דיבור, ולמי לא. או: סיפורים שסיפרנו לעצמנו

יצא לי לדבר (לרוב הכוונה היא להתכתב, אבל יותר נוח לומר 'לדבר') השבוע עם כמה אנשים (לרוב הכוונה היא לנשים, אבל למילה 'אנשים' יש צליל שחביב עליי) שונים, ובכל השיחות עלה בערך אותו נושא. אספר פה על שתי...

עם משפחה אוכלים גונדי, או במבה אדומה או רגל קרושה. לא עובדים.

לפני שבועיים כתבתי בפוסט שכל עצמאית צריכה להגדיר לעצמה נהלי עסק, בין השאר האם היא עובדת עם משפחה. וציינתי בסוגריים, רמז: לא. – אז באמת למה לא לעבוד עם משפחה? ומה מקור הביטוי "עם משפחה או...

כרטיס כניסה סודי

לקהילה הכי רוחשת ברשת

שיישאר ביננו: יש תוכן שנשלח רק לחברות ‘העצמאיות של מנטה’. רוצה גם?
דילוג לתוכן