דברים שלמדתי השנה (תשפ"ה)

לפני שנה בדיוק קראתי לראשונה את הספר 'דרך האמן' של ג'וליה קמרון. אמנם לא עבדתי לפי התוכנית שהיא מציעה שם, כי זה תהליך של שלושה חודשים שדורש דיי הרבה משמעת, אבל כן אימצתי שני כלים משמעותיים:
חזרתי לצייר
כשעניתי על השאלונים בספר, שמתי לב שחוזר על עצמו אותו דבר שוב ושוב: אני מתגעגעת לצייר ולא ידעתי את זה. כילדה ציירתי המון, כל הזמן. הייתי מחכה בלי נשימה שתצא שבת ואוכל לצייר (והיום הילדה שלי ככה, וזה מצחיק אותי ממש) חול המועד בלי לצייר היה לי קשה בטירוף.
עם השנים היצירתיות הופנתה לאפיקים מועילים יותר, חשבתי שזה מספיק לי. מסתבר שלא. חזרתי להקדיש זמן לציור – לא, לא קניתי קנבסים וצבעי שמן או משהו פומפוזי כזה. פשוט יזמתי מידי פעם רבע שעה שבה אני מציירת.
לפני שנים קניתי איזה סקצ'בוק שווה, ולא השתמשתי בו כי 'שמרתי לציורים יפים'. (מכירות?) עברה שנה – והסקצ'בוק עוד שניה נגמר. לא יצאו ציורים מדהימים, אגב, סתם שרבוטים. אבל זה לא משנה, כי המטרה לא היתה 'לצייר יפה' אלא להנות.
יצאתי לבילויי אמן 
יצאתי בערך אחת לחודש למקומות שממלאים אותי בהשראה. לפעמים זה היה רק לרדת ליער רמות עם קפה טוב, מחברת ועפרונות – ולפעמים טיולים מושקעים יותר, לחנויות ספרים משומשים, או סדנאות אמנות כיפיות, למשל, סדנת צבעי מים עם רחלי שרבני וסדנת וואשי טייפ עם נתניה ערב. לפעמים עצם העובדה שטרחתי לקחת איתי מצלמה, כבר הפכה אותי לתיירת 🙂
הנקודה היא: הקדשתי זמן מכובד למלא את מאגרי ההשראה שלי. 
ההשקעה חזרה אליי בגדול – לא רק בעסק. לפעמים לעצמאיות קצת קשה לזכור שהן בני אדם חוץ מזה שהן עצמאיות. העסק שואב מאד, במיוחד בהתחלה.
השנה למדתי להפריד. להבין שהעסק זה לא אני ואני לא העסק. אנחנו שתי ישויות נפרדות, ונכון שכיף לנו ביחד – אבל העסק צריך להיבנות סביב החיים, ולא להפך.
חברה אמרה לי משפט נהדר: צרות יש מספיק – שמחות צריך לייצר.
השנה השתדלתי ליצור המון שמחות קטנות. קטנטנות. ולא מדובר על רכישות אלא על חוויות, רובן פשוטות ונגישות: לשבת עם הילדים על הרצפה אחה"צ, לגזור עיתונים ולהדביק. לצאת לקפה עם חברה. להקפיד ללמוד משהו לנשמה. להסתכל על הדשא כשאני יוצאת עם הילדים לגינה (במקום להביא איתי משו לקרוא)
רציתי לסיים את השנה הזו, להסתכל אחורה ולהרגיש שהיה טוב, למרות האתגרים שהיו (והיו. לכולנו יש).
אז היה טוב, ברוך השם. היה טוב מאד. ויהיה עוד יותר טוב.
רגעים נבחרים מבילויי אמן השנה
DIY, איזון בית עבודה, איך להיות מותג, איך מקימים עסק, בילוי אמן, ג'וליה קמרון, השראה, טיפים לעסק, טיפים לעצמאיות, סטודיו מנטה, צמיחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים שתרצי לקרוא

תבואי למיתוג עכשיו! (חלק 2/2)

בפוסט הקודם דיברנו על כך שמיתוג הוא לא נקודת הפתיחה של עסק. מיתוג הוא ייצוג חיצוני של בפנוכו עסקי פנימי ומבוסס. אז מתי כן נכון להגיע למיתוג? איך נזהה שיש לנו כבר 'בפנוכו?' כשיש כבר עסק שעובד, אבל מ...

אל תבואי למיתוג עכשיו! (חלק 1/2)

הקמת עסק. אולי למדת מקצוע ומשם זה התחיל. אולי היה לך תמיד כשרון או ידיים טובות והתחלת כתחביב ואיכשהו זה התמסד. אולי עשית דרך רצינית וצברת ותק כשכירה, ואז החלטת לצאת לעצמאות. אולי היית במשך תקופה אר...

הגענו לאירוע והוא לא היה

אתן מכירות את רינה גיסתי, נכון? כתבתי עליה פוסט לפני שלוש שנים. אם פספסתן – השלימו כאן עם חתימת הורים 🙂 ותחזרו לקרוא את הסקופ הבלעדי שנחשף כאן היום 😆 רינה קיבלה הזמנה לאירוע ראשון של הקיטרי...

כרטיס כניסה סודי

לקהילה הכי רוחשת ברשת

שיישאר ביננו: יש תוכן שנשלח רק לחברות ‘העצמאיות של מנטה’. רוצה גם?
דילוג לתוכן