העולם מפספס מלא אנשים מוכשרים שפשוט לא שמעו על המילה תהליך

לפני שבועיים קולגה ביקשה ממני להעביר שיחה קצרה, לתלמידות כיתה י"ד בסמינר שבו היא מלמדת. הסכמתי בשמחה לבוא ולספר לבוגרות הטריות מה קורה בעולם האמיתי.

כשנכנסתי לכיתה הבנות היו בהלם לגלות בת-תמותה שממש עובדת בתחום, ורצו לדעת איך הצלחתי. ואני פתחתי בששון את המצגת שהכינותי מראש, ובה נאמר: "אני רעיה ובאתי לבאס אתכן." 😎

–
במשך חצי שעה הרבצתי בהן כל מה שעומד לקרות להן בשנתיים הקרובות:

–

אתן הולכות לחפש עבודה, ולא למצוא. ואז למצוא משהו מעפן. ויהיו לכן לקוחות מעצבנים, שיתווכחו איתכן ולא יאהבו מה שתעשו. ותצטרכו לפעמים לרדוף אחרי הכסף. אתן תסיימו עבודה ותגלו שתמחרתן לא טוב, ותרגישו דפוק שעבדתן כל כך הרבה בשביל הגרושים האלה. תצטרכו להתגמש ולעבוד עם אנשים מכל מיני סוגים, בעיקר סוגים משונים. תגלו שאתן לא כאלה מדהימות כמו שחשבתן, ושהעולם לא הולך ליפול לרגליכן. תצטרכו לעבוד קשה, לא לוותר, להאמין בעצמכן – אבל לא לפחד להתחיל מלמטה.

–

–

הרבה בוגרות יוצאות לחיים, ואז מוכות בשוק קולוסאלי

מזתומרת שמשרד הפרסום / הסטודיו / המגזין הכי שווה לא רוצה אותי? מזתומרת ללכת לעבוד במקומון עלוב בימי חמישי בין 12 בלילה ל2 בלילה, ולעצב מודעות 'דרושה גננת לצהרון'?
זה כל מה שיש לתחום העיצוב להציע? אני אלך ואהיה בעצמי גננת בצהרון. לפחות זה לא באמצע הלילה 🙂

(ושלא ישתמע חלילה שאני מזלזלת בגננות או בצהרוניות – להפך, בגנים צריכה להיות רק מי שבחרה בזה ואוהבת את זה.)

וככה בדיוק נשמטות בדרך המון בנות מוכשרות, שלא יודעות שיש דבר כזה שנקרא תהליך.
–
דיברתי איתן גם על נהלי עסק ועל גבולות
שלומדים להגדיר תוך כדי תנועה.

סיפרתי שלמשל, יש לי כלל עסקי שאני לא עובדת עם גברים.
הן פתחו עיניים: "איך את יכולה לסנן לקוחות?"

–

פשוט מאד, עניתי. עבדתי שנים עם כל מי שרק הסכים לבוא אלי. והתקפלתי, והתגמשתי, ואכלתי לא מעט קש. צברתי ניסיון, לקוח שלח לקוח. 11 שנה אחרי – אני בעמדה שיכולה לבחור עם מי לעבוד ועם מי לא.
אבל בלי כל הסיזיפיות הזאת של השנים הראשונות, לעולם לא הייתי מגיעה לנקודה שבה אני נמצאת היום.

–

הרבה מאד אנשים, מכל מיני תחומי עיסוק, פשוט לא מוכנים לעבור את כל זה. המחיר מרגיש להם גבוה מידי, או שהחלום לא מספיק גדול.

–

–
מי שמספר לך שהוא הצליח בבום, הוא כנראה שקרן או סנילי

אין כסף קל, אין זבנג וגמרנו, ואין עבודות נוצצות שהכל בהן תותים.
ואם לא מסכימים לעשות את הדרך הזאת – בחיים לא מגיעים למקומות השווים באמת.

–

אפשר לוותר, זה בסדר. מותר לנסות ולהחליט שהמחירים גבוהים
מדי, ושוואלה – לא מתאים לכן לעבור את כל זה, ולחתוך לתחום אחר שבו אולי הדרך פשוטה יותר. אבל תדעו מראש שהולכת להיות דרך, ושיהיה תהליך – ושככה זה צריך להיות.

–

קחו אחריות על החלומות שלכן. אם הם שווים את זה, תעבדו בשבילם.