למה באמת לא מתמחרים שירות לפי שעה

בשבוע שעבר כתבתי פה על תמחור, מיתוגים וזה, (אם לא קראת תחזרי פוסט אחד אחורה 'פתיתים בבר מצווה')
ונראה שהמשפט "מוצר לא מתומחר בכמה זמן עבדו עליו אלא בגודל הבעיה שהוא פתר. " הדליק מלא אנשים.
קיבלתי מלא תגובות בסגנון "איזה הגדרה טובה! שמת לי מילים בפה להסביר ללקוחות שלי", "וואו, תודה שכתבת על זה!" "יופי שמעלים נושאים כאלה למודעות!" ועוד.
אז אם צריך לדבר על זה, בואו נדבר על זה! בואו נרחיב טיפה.
למה באמת לא מתמחרים שירות פר זמן?
כי זה לא נכון לעבוד כך.
(יוצאים מן הכלל: נותני שירות חדשים וירוקים שעוד לא יודעים איך בדיוק לתמחר. במקרה הזה מאד נוח לחשב לפי
מחיר לשעה X מספר שעות משוער + ספייר = מחיר עבודה)
נניח שיוצאת לשוק גרפיקאית חביבה ולוקחת חמישים שקלים לשעה. (זה אגב המחיר ממנו התחלתי, לפני עשר שנים. ואני זוכרת בחדות את הרגע, שנתיים מאוחר יותר, שבו החלטתי להעלות לשבעים ש"ח! הרגשתי אמיצה טילים!)
נגיד שלוקח לה לעצב פלייר ארבע שעות, והיא מתמחרת אותו ב250 ש"ח (כי צריך ספייר, זוכרות? תמיד יש בלת"מים)
אחרי שנתיים הקצב שלה משתפר, העבודה שלה טובה יותר, היא מנפיקה פלייר בשלוש שעות. אז מה, היא תתחיל מהיום לתמחר אותו ב200 ש"ח בלבד? היא תרוויח פחות כי היא עובדת מהר יותר?
לא. 
לכן תמחור פר שעה נכון רק בהתחלה, או במקרים מסוימים מאד.
ולכן, כשאתן מבקשות הצעת מחיר מנותן שירות או בעל מקצוע כלשהו, אל תבדקו 'כמה זמן הוא עבד על זה'. זה ממש לא רלוונטי. תבדקו מה גודל הבעיה שהוא פתר לכן.
אם הוא פותר בחצי שעה בעיה שטובי המוחות לא מצליחים בשלוש שעות, זה מוכיח עד כמה הוא מקצוען. ועל מקצוענות – משלמים.
יש בדיחה כזו על בחור שהתלונן שהעקירה לקחה חמש דקות ועלתה 500 שח. הרופא שאל אם הוא רוצה שזה ייקח חצי שעה 🙂
זמן הוא המשאב הכי יקר שלנו. תעריכו יותר את מי שמבזבז לכם פחות ממנו.
לטכנאי התותח שלי יש חתימת מייל נהדרת:
"אם עשיתי עבודה בחמש דקות זה כי למדתי שנים איך לפתור אותה בחמש דקות. אתה חייב לי על השנים, לא על הדקות :)"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים שתרצי לקרוא

אי אפשר ללכת לאירוע עם שמלת מעצבים וקרוקסים סגולים

לא יודעת מתי זה נהיה טרנד, אבל לאחרונה אני נתקלת בזה יותר ויותר: בעלי עסקים B2B שמוכרים שירות אחד, ובדרך לשם מרגישים צורך דוחק למחוק תחומים משלימים. קראתי עכשיו דף נחיתה של מישהו שמלמד קופי. חצי מה...

מגיע בנאדם ועל ראשו משהו אדום מהבהב. זה לא כובע, זו נורה.

אזהרה לפני הקריאה: הפוסט הבא עלול להישמע לך שלילי וממורמר. זו לא המטרה שלי. אני רוצה לחסוך לנותנת השירות הצעירה הבאה חוויה קשה נוספת, שתגרום לה לחשוב שכל הלקוחות דפוקים/שסיוט להיות עצמאית. לא כל הל...

גם כביסות זה גלות

בפוסט הקודם דיברתי על כך שבעקבות הספר 'דרך האמן' חזרתי לצייר ויצאתי לבילויי אמן קצרים עם עצמי. האמת – התלבטתי אם בכלל לשלוח את הפוסט ההוא. הרגיש לי יותר מדי כזה שמספר עליי, וזה פחות הקטע שלי....

כרטיס כניסה סודי

לקהילה הכי רוחשת ברשת

שיישאר ביננו: יש תוכן שנשלח רק לחברות ‘העצמאיות של מנטה’. רוצה גם?
דילוג לתוכן