למה למה למה את עובדת כל כך הרבה ומרויחה כל כך מעט?

כמעט כל עסק צעיר מכיר את התחושה הזו: את מסיימת עבודה, בודקת כמה שעות עבדת עליה וכמה הכנסת – ומתבאסת.
איכשהו הרווח תמיד נמוך מידי ולפעמים אפילו לא קיים. העבודה ארוכה ומייגעת, הלקוחה מוציאה מאיתנו עוד ועוד דברים שלא ברור אם רצינו לתת, וכל הסיפור נגמר עם טעם רע.
לפעמים את חושבת לעצמך – אולי אני אעלה מחירים? אבל אף אחד לא יבוא אליי.
ובאמת לא תמיד נכון להעלות מחירים. אם הרמה המקצועית שלך טרם ראויה למחיר גבוה, לא הוגן לתמחר כך.
מצד שני, מה עושים? העסק ימשיך ככה לדשדש, להיות מקור של תסכול ותחושת ניצול, במקום המקום המשמח והממלא שהוא אמור להיות?
שיראל היא צלמת מוכשרת, שהגיעה אליי עם רזומה של שבע שנים בתחום. היא מצלמת בעיקר ילדים ומשפחה, והסגנון שלה טבעי ונקי בלי קשקושים ועריכה מוגזמת.
מה לא טוב לך
כששאלתי במהלך שיחת האסטרטגיה מה מפריע לה בעסק, היא אמרה שמבולגן לה הראש. היא לא סגורה על עצמה אילו חבילות יש לה ומה הן כוללות, ולכן הרבה לקוחות שמגיעים לשיחה טלפונית נשמטים בדרך ולא מתקדמים לסגירה, פשוט כי לא מספיק ברור להם מה הם מקבלים.
היא עובדת המון שעות, משקיעה את הנשמה – אבל בסוף לא נשאר לה ביד רווח ממשי, ולא ברור לה למה.
אז יצאתי לבדוק למה
אני תמיד מבקשת שיספרו לי מה תהליך העבודה, אפשר ללמוד מזה המון.
היא תיארה לי מה קורה מרגע שלקוחה מגיעה לשיחה ראשונית ועד שהאלבום נשלח אליה – ומתברר שהעבודה לא מכומתת נכון, מפוזרת, יום צילומים מתחיל בלי מינימום של לו"ז ותכנון סטים – ובהתאם הוא נמרח. אח"כ בשלב התמונות יש עיכובים מוגזמים בגלל חוסר בגבולות עסקיים.
(אחרי השיחה הזו קלטתי עד כמה אריזת מוצר היא דבר משמעותי, וייחדתי לזה פרק שלם בקורס הקפסולות שלי.)
תמיד בשלב הזה אני רואה אתכן מרימות גבה ותוהות בשקט: מה קשור סדר בעסק למיתוג? עיצוב זה עיצוב, בשביל לארוז מוצר או לסדר נהלי עבודה – שתלך ליועצת עסקית.
מיתוג הוא כמו ריסטארט לעסק. 
עוצרים שניה ובודקים איפה היינו ומה עשינו, לאן אנחנו רוצים להגיע, מה לא טוב לנו ואיך אפשר לסדר את זה. כשאני ממתגת אני מסתכלת על כל העסק במבט היקפי. לוגו מהמם ומודעה שומטת לסת לא תעזור אם הלקוחה לא יודעת לנהל שיחת מכירה כמו שצריך, או המשפך השיווקי שלה מלא חורים וכל הלידים נוזלים החוצה..
המטרה של המיתוג היא לקדם את העסק. לא רק לייפות או לעטוף אותו. ובמוד הזה נכנסים לפרוייקט: איך אני יכולה לעזור לה לצמוח?
מאתגר למתג שווקים רוויים כמו צלמות, מעצבות, פאניות ומאפרות. לכולן יש ערכים דומים בדר"כ (מקצועיות, שירות, סבלנות, גישה לילדים..)
אז מה עושים?
כאן נכנס לתמונה הסגנון האישי של בעלת המותג, במידה ויש, ותכונות האופי שלה שבאות לידי ביטוי בעסק. את שני אלה לוקחים בחשבון בעיצוב.
האסטרטגיה הניבה שהסגנון העדין של שיראל ניכר בתמונות, ואפשר לזהות בעבודות את טביעת האצבע והכשרון שלה. מכאן יצרתי לוגו שהוא הלחם בין מצלמה לטביעת אצבע:
התהליך עם שיראל היה זורם וכיפי, ואחרי חודש היא היתה ממותגת וארוזה היטב. תראו איזה פידבק כיפי ומשמח היא כתבה לי:
 
שיראל מצלמת בבני ברק והסביבה, אם את מחפשת צלמת מעולה, מדויקת, סופר סבלנית ורגועה (צילמתי אצלה, אני מדברת מניסיון!) ותמונות שמשקפות את הכיף והחויה של הילדים  – תציצי פה כדי להתרשם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים שתרצי לקרוא

עקבים וחליפה או סוודר אוברסייז? על אותנטיות במיתוג ושיווק

בדרך כלל הרעיון לפוסט מוצ"ש מתהווה לי בראש במשך השבוע, וכל מה שנשאר זה לשבת ביום חמישי, לשפוך לסמוב ולתזמן שליחה. (זה נשמע פשוט, זה לא. כתיבה, שכתוב, עריכה, יצירת תמונות או הדמיות לפוסט סטנדרט...

למי יש זכות דיבור, ולמי לא. או: סיפורים שסיפרנו לעצמנו

יצא לי לדבר (לרוב הכוונה היא להתכתב, אבל יותר נוח לומר 'לדבר') השבוע עם כמה אנשים (לרוב הכוונה היא לנשים, אבל למילה 'אנשים' יש צליל שחביב עליי) שונים, ובכל השיחות עלה בערך אותו נושא. אספר פה על שתי...

בואי איתי לסיור במחנהיודה!

בשבוע שעבר קפצתי לשיטוט קצר בשוק מחנה-יהודה, אחד המקומות הכי שווים בירושלים. חשבתי שיכול להיות מגניב לכתוב פוסט קצר על טעמים וריחות מהשוק, בהקשר העסקי. יש הרבה ללמוד מההתנהלות שם, לטוב ולרע 🙂 ̵...

כרטיס כניסה סודי

לקהילה הכי רוחשת ברשת

שיישאר ביננו: יש תוכן שנשלח רק לחברות ‘העצמאיות של מנטה’. רוצה גם?
דילוג לתוכן