מגיע בנאדם ועל ראשו משהו אדום מהבהב. זה לא כובע, זו נורה.

אזהרה לפני הקריאה: הפוסט הבא עלול להישמע לך שלילי וממורמר. זו לא המטרה שלי. אני רוצה לחסוך לנותנת השירות הצעירה הבאה חוויה קשה נוספת, שתגרום לה לחשוב שכל הלקוחות דפוקים/שסיוט להיות עצמאית. לא כל הלקוחות דפוקים. למעשה, רובם נחמדים מאד כמוני וכמוך.

הטלפון מצלצל ועל הקו לקוח שמעוניין לברר על השירות שלך.
איך תדעי האם מאחורי הקו עומד אדם שפוי, הגיוני, אדיב, שיהיה נחמד לעבוד מולו (=רוב האנושות), או יצור בעייתי שעדיף להתרחק ממנו (5% מהאוכלוסייה) ויפה שעה אחת קודם?

הבשורה הטובה בסיפור היא שהיצורים מגיעים בדר"כ חבושים בנורה אדומה מהבהבת על ראשם. רק צריך לדעת שזו נורה, ולא לחשוב בטעות שמדובר בכובע טרנדי חדש.

התגייסנו, קולגותיי ואני, והכנו את אוסף-הנורות-השלם💡 לשימושכן.
וכן, הכל אמיתי. לא המצאתי כלום.

משפטים שאמורים להדליק לך נורה אדומה:

“אני בררנית… עבדתי כבר עם כמה, ולא הייתי מרוצה”
ספוילר: גם ממך היא כנראה לא תהיה מרוצה. אלו שמלכלכים על כללל מי שעבד איתם קודם, זה מאד מאד מחשיד.

“אפשר זול יותר? אולי יש מחיר מיוחד? תקציב קטן…”
לקוחות שמגיעים מראש חדורי מטרה להוריד אותך במחיר, אלה טיפוסים שפשוט לא מבינים למה השירות שלך שווה להם. וכנראה שהם ימשיכו לא להעריך. (מסייגת: לפעמים פשוט מדובר בחוסר הבנה אמיתי, השירות שלך באמת לא בהיר להם מספיק.)

לקוח שמרגיש נשדד ירגיש ככה תמיד, גם במחיר הכי נמוך.

“אני פרפקציוניסטית”
נעים מאד: אני הולכת לפרק לך כל פיקסל ולבקש 17 סבבים.

בגדול, העולם מתחיל להתפכח מהשקר הזה שפרפקציוניזם הוא מחמאה. הוא לא. מדובר בהפרעה שאמורים להתגבר עליה – לא להנציח אותה ולא להצדיק בשמה התנהגות כפייתית והטרדת אזרחים תמימים.

אגב, פרפקציוניסטים אמיתיים לא מזדהים. הם לא חושבים שהם מספיק פרפקציוניסטים בשביל להיקרא כך.

“אני מאוד עסוק/חשוב… אין לי זמן לכלום”
תרגום: תתאימי את עצמך אליי בכל שעה ובלי גבולות.
באופן כללי, אנשים שמדברים יותר מידי על עצמם, מאדירים את עצמם ופועלם, ומסבירים כמה הם מדהימים ומיוחדים, ואת זו שזוכה לעבוד איתם ולגעת בשולי אדרתם – תברחי תברחי תברחי.

יש להם זמן לשיחות ארוכות מדי
אם כבר בשלב הבירור הראשוני יש לו פנאי לספר לך על כל חלומותיו, חייו וגלגוליו הקודמים, תתכונני. ככה זה הולך להיראות גם במהלך העבודה.

אלה האנשים שישלחו מייל ואח"כ יתקשרו לשוחח איתך אודותיו (ב11 בלילה). אלה שיקליטו לך 20 הודעות קוליות במקום לכתוב 'תוכלי בבקשה לשמור גם לפד"פ?" (סיפור אמיתי, לא שלי) וכן הלאה. תחשבי טוב טוב אם זה שווה לך.
כן, את יכולה להציב גבולות ולאכוף אותם. אבל תצטרכי לאכוף ולאכוף ולאכוף אותם, שוב ושוב.

אלו שבאו להגיד לך איך לעבוד
שיש להם רעיונות מהממים. שהם למדו פעם בדיוק את מה שאת עושה, רק שאין להם כוח לשבת על המחשב/שכחו את התוכנות. הם לא מעוניינים במקצועיות שלך – הם מחפשים ביצועיסטית ותו לא. מתאים לך להיות כזו? לכי על זה.

הלא אפויים
אלה שמפציעים אחת לחודשיים ומבקשים הצעת מחיר / יש להם שאלה על ההצעה הקודמת שסיפקת. הם תוהים, מתלבטים, לא יודעים מה להחליט, הולכים וחוזרים שוב ושוב. זה יכול להימשך שנה, שנה וחצי וגם יותר.
אנשים שלא מסוגלים לקבל החלטות – הם לקוחות לא פשוטים. אם יש לך המון סבלנות ופנאי – תוכלי לשרוד. אם לא, עדיף להתרחק.

אלו שצריכים הכול לשלשום
דחוף, עכשיו, מייד!

את משתכנעת, מתגייסת, מזיזה דברים, מפסידה שעות שינה, ויוצרת עבורם עבודה מדהימה תחת לחץ זמן פסיכי. ואז מבקשת להעביר תשלום לפני קבלת החומרים ומתברר ש…אין להם צ'קים, החשבון שלהם נחסם, רק בעלה יודע את הקוד, תעבירי ואני אשלם מחר (שכחי מזה) וכן הלאה.

רוב הסיכויים שזה לא באמת דחוף בסוף, כי ברגע שהם שמעו שבלי תשלום אין חומר – הם ייעלמו לכמה ימים עד שיצליחו למצוא מהיכן לשלם (זה תמיד נורא מפתיע אותם שאת אשכרה מצפה לתשלום 🙃)
או שזה כן דחוף, והם יטרטרו את נשמתך, ואת תכנעי ותשלחי את החומר. במקרה כזה, שכחי מהכסף.

בנאדם נורמטיבי מתנהל מספיק זמן מראש מול נותני שירות. וגם כשיש אילוץ וצריך משהו ממש מהיר, אנשים הוגנים יסדירו תשלום כראוי עוד לפני הרגע האחרון. אם זה לא קורה – זה לא תקין.

כן, את בסדר שזה מרגיז אותך. 'ביומו תתן שכרו' זו לא המלצה, זו חובה.

"יש לי יועצ/ת עסקית/שיווקית שמלווה אותי."
קחי בחשבון שהיא תהיה בקישקע של כל התהליך. כדאי לשאול מי בדיוק היועצת, ולעשות בירור קטן בין קולגות האם הן מכירות. יש יועצות שמסוגלות לכבד גם בעלות מקצוע אחרות (שיעולמעצבותשיעול) להקשיב לדעתן ולקבל אותה. ויש יועצות שממש לא, זכות המילה האחרונה שמורה להן, והן יכפו אותה עליך.

לא משנה כמה העבודה תיהרס וכמה הלוגו יצא זוועתי ומנוגד לערכי המותג – הן יועצות, אז הן מבינות בהכל. כן, גם במיתוג, גם בקומפוזיציה, בהכל. אינסוף סיפורים עצובים כאלו רצים בין מעצבות.

אמרתי בעבר ואגיד את זה שוב: עיצוב זה מקצוע, אשכרה. יושבים ולומדים אותו שנים. ואם מישהי למדה יעוץ עסקי זה עדיין לא מסמיך אותה להבין גם בעיצוב. לא נכנסתי לתפקיד שלך – אל תכנסי לתפקיד שלי.

אין באמור ביטול חובת תקשורת הגיונית בין הצדדים, הקשבה וכבוד. אני מדברת על מקרי קיצון שבהם כל הדעות מתבטלות ליועצת.

"אני אשלם לך אח"כ"
לא מתחילים עבודה בלי מקדמה. להגיד שוב? לא מתחילים עבודה בלי מקדמה. גם אם הוא רב שכונה. גם אם היא אשת חסד. גם אם זה ארגון צדקה מהמם ביופיו. זה לא קשור לאמון, זה עניין של נהלי עבודה עסקיים פשוטים. כשבנאדם משלם, הוא נכנס למוד של אני-באתי-לקבל-שירות, אני-משלם, אני-מעריך.

חברות גדולות יתקשו עם העניין הזה בגלל כל השוטף פלוס. לבחירתך: או לברר אצל קולגות האם הם אכן משלמים לפי הסכם השוטף, או לא להסכים להתחיל בלי מקדמה. מניסיון, גם אלו שבדר"כ זקוקים לחתימה של סבתא של המנהל חשבונות (שמתה כבר פעמיים) כדי להוציא שקל – באורח פלא מצליחים למצוא פתרון כשברור להם שהעבודה תלויה בזה.

המנוגדים לעקרונות שלך
אל תתפתי לעבוד איתם גם כשאת בתקופת יובש (אלא אם כן את לוקחת בחשבון שזה יהיה לא נחמד)
העקרונות שלך לא באו על ריק. קרה משהו שגרם לך לבחור בהם. אל תחזרי על טעות פעמיים.

התלותיים
החיים שלה קשים.. אין לה באמת מאיפה לשלם לך אבל היא ממש תעשה מאמץ… אולי בכל זאת אפשר הנחה קטנה? גיסתה העליבה אותה, אמא שלה נטשה אותה בתחנה מרכזית, היא לא יודעת איך לפתוח חשבון/מנוי/לעשות משהו שהיא צריכה לעשות ולא קשור אליך.

את מוצאת את עצמך מתגייסת לעזור, לפתוח, להנגיש, להקל, להאזין ולהנהן בהשתתפות. אם תמיד חלמת להיות עו"סית, זה נהדר. אם זה פחות בסל הכישורים שלך – יש מצב שתמצאי את עצמך מרוטה ומותשת.

אלו שעובדים “ללא מטרות רווח”
ואם את גם יכולה “להירתם” ולתרום מזמנך.. זכות גדולה.. זיכוי הרבים..
מחקרים מוכיחים שעדיף לתרום לאנשים שאת מכירה מקרוב, ויודעת שהם זקוקים לזמנך או לכספך.

פודקאסט נהדר בעניין הזה תוכלו למצוא אם תגגלו "באות לעבוד משפחה פודקאסט פרק 21".

והכי חשוב: האינטואיציה שלך יודעת
אם הבטן אומרת “לא” זה לא. תאמיני לה. את אישה, והשם נתן לך בינה יתרה. תשתמשי בה.

לקחת בטעות לקוח בעייתי?
לא נורא. שכר לימוד.

טיפ ששמעתי מדבורי כהן: פתחי מסמך במחשב וקראי לו נהלי עבודה. זה המקום לסכם את כל העקרונות החשובים שאת צוברת לך עם השנים. כשזה כתוב זה מקבל משנה תוקף, ויש סיכוי טוב יותר שבפעם הבאה שיגיע לקוח חבוש בנורה את לא תתפתי לומר לו כן.

מילה חיובית לסיום 😜
רוב האנשים נחמדים, אדיבים, מעריכים את העבודה, ומשלמים יפה ובזמן. יש גם נדירים שיציעו תוספת תשלום על שירות אקסטרה שנתת, ישלחו משו קטן לאות תודה על עבודה מסורה, וימליצו עליך הלאה בפרגון. רוב האנשים בסדר גמור.
יצא פוסט קצת שלילי ומרתיע, אבל המטרה שלו באמת היא פשוט לחסוך למישהי הבאה ליפול בפח.

הירוקות בתחום, בכל תחום, עלולות ביתר קלות ליפול עם כאלו טיפוסים. כי פשוט הן לא יודעות עדיין להריח מספיק טוב.
אז לא מספיק שהיא חדשה ונואשת לכל עבודה, היא גם צריכה להתמודד עם לקוחות כ"כ לא פשוטים? ולצאת בהרגשה שזה תחום דפוק/כל הלקוחות לא בסדר/אין לי סיכוי בתחום הזה/זו היתה טעות להיות עצמאית..?

ממש לא. לא משנה במה בחרת לעבוד, אני בטוחה שאת מעולה בזה ושיש לך סיכוי נהדר להתפרנס בכבוד ובכיף. ואם חסכתי לך ולו חוייה שלילית אחת בדרך, והיה זה שכרי.