מי באמת יסכים לשלם על עבודה איכותית? (רמז: מי ששבע מחאפרים)

הלקוחה ישבה ועבדה. באמת! השקיעה הרבה אנרגיה, התייעצה עם חברות שיודעות לכתוב ברכות ליומולדת, ואחר כך עיצבה כמיטב יכולתה בקנבה.

הטקסט לא נכתב על ידי קופירייטרית

העיצוב לא נעשה על ידי מעצבת גרפית

ובהתאם, המודעה פשוט לא עבדה. 

וזה עצוב, כי תמיד מדובר בעסקים קטנים בלי שקל מיותר על הנשמה, שגירדו בקושי את ה500 שח האלה כדי לעשות השתדלות ולפרסם.

נסו רגע לדמיין שזה היה הפוך. שאחי מתחתן, נגיד, ואני נורא רוצה שמלה בתפירה אישית אבל אין לי תקציב. אז אולי פשוט אקנה בד, אשאיל ממישהי מכונה ואנסה לתפור לעצמי.

ברור שאם אני אתפור לעצמי שמלת ערב, זה יצא זוועה צרופה?

כן, ברור.

אז למה לא ברור שגם בהפוכה זה אותו דבר?

כל אחד והמקצוע שלו.

עכשיו תגידו "אבל נו, את מבינה בעצמך שאנשים עושים את זה כי אין להם תקציב!"

אם אין כסף זו סיבה לזרוק 500 – 1000 שח לפח?

קחו את מעט הכסף שכן יש לכם, ותשתמשו בו כדי לעשות משהו באמת יעיל. נגיד, פגישת יעוץ שתתן לכם מושגים הכרחיים להתנהלות עסקית בסיסית. נגיד, להשיג לקוח ראשון ואת הכסף שייכנס מהעסקה הזו, להשקיע על מיתוג או פרסום מקצועי באמת.

אם אין לי כסף לתפור שמלה, אני לא קונה בד והורסת אותו. אני מוצאת פתרונות אחרים – משכירה או משאילה.

בעלי עסקים קטנים שיש להם גרפיקאית במשפחה או בסביבה, והם ניגשים אליה בבקשה לעיצוב מודעה שתביא לקוחות. אין להם מושג שצריך משהו מעבר לשליטה באילוסטריטור וידע מסוים בעיצוב. הם לא יודעים שבפרסום ובמיתוג צריך הבנה שיווקית, ומאיפה שידעו? הם כנראה עוד לא קוראים את הפוסטים שלי 🙂

כך שבלא מעט מקרים היתה יד מקצועית בעיצוב. הלקוחה השקיעה והלכה לגרפיקאית הקרובה למקום מגוריה. אבל איפה זה נפל? בקופי.

עיצוב זה עיצוב, קופי זה קופי. אלה שני מקצועות נפרדים. ולא כל גרפיקאית אמורה גם לדעת כתיבה שיווקית. בדיוק כמו שלא כל אדריכל הוא גם מעצב פנים, ולא כל מטפלת רגשית היא גם מאמנת מנטלית.

נכון שהלקוחות שלנו לפעמים מסיטים אותנו לשם – באתי אליך למודעה, תכתבי לי גם טקסט. אם את לא יודעת לעשות את זה, פשוט תמצאי לך קופירייטרית צמודה שתעבוד איתך. אל תתפתי לעשות דבר שאת לא טובה בו, כי את התלונות אח"כ על המודעה שלא עבדה – יפנו אלייך 🙂

בכולופן, טעות נפוצה של אנשים שאוהבים קופי אבל לא יודעים באמת איך יוצרים אותו, היא: התחכמויות 

מנסים לעשות קופי שנון. הבעיה היא שזה בא – ובגדול – על חשבון ההבנה של הליד הפוטנציאלי. הלקוח מדפדף בעיתון, רואה בול, הוא לא אוסף בולים. עובר הלאה.

חבל, כי אולי הוא צריך נעלים דחוף? עכשיו פספסנו אותו.

צריך שיהיה ללקוח סופר ברור מה אתם מציעים. הוא לא אמור לנחש או לשער או להתעמק. יש סביבו מספיק גירויים מרתקים אחרים חוץ מהמודעה שלכם. אם לא תפסתם אותו, פספסתם אותו.

אל תחסכי על מקצוענים. כבר את שמה כסף על מיתוג או פרסום, תלכי על הטוב ביותר במסגרת האפשרויות שלך. לא לזרוק כסף לפח!

או שהעסק ייסגר , או שבעלת העסק תבין שאין ברירה וצריך להשקיע על מקצוענים. אז היא שילמה גם את המחיר על המהלך החובבני הכושל, וגם עכשיו לנותנת שירות מקצועית. כמו הבדיחה על הרשלה והדג המקולקל 🙂

כתבתי על זה לפני שנה: סנדלים, פלאפל, סטייק

בעיה נוספת היא, שלפעמים תדמית של מותג נהרסת בגלל נראות לא נכונה. הלקוחות חושבים שמדובר במקום זול או חובבני, כי כך הוא נראה מבחוץ. ואחר כך יש פה עבודה ארוכה של שיקום תדמית. באסה 🙁