תהום רחבה פעורה בין כשרון לבין עסק
- אין תגובות
הרבה עסקים עצמאיים מתחילים מאהבה וכשרון, לא מתוכנית עסקית או כלכלית.
–
יש כשרון למשהו – כתיבה או צילום, הפקה או עיצוב. מתעסקים בזה כמה שנים בצורה חובבנית (הבנות המוכשרות האלה שבגיל 16 מפעילות חוגי דרמה, מצלמות ילדים מחופשים תמורת חמישים שקלים, או עוזרות לחברות להכין שכפולים שווים לפני שיעור מבחן…) ואז מחליטים להתמסד, לומדים את התחום בצורה מקצועית, ויוצאים לעולם. בטוחים שהעולם יתרשם, ושהכסף יתחיל לזרום.
–
ואז – זאפטה לפרצוף
יש פער ענקי בין כשרון לבין עסק. תהום רחבה פעורה ביניהם, ובתחתיתה כל המילים המפחידות: שיווק, ניהול זמן, לקוחות, תמחור, גבולות עסקיים, חסמים אישיים שלנו, פחדים ואתגרים מנטליים.
–
כדי לצלוח את התהום ולהצליח להגיע לעסק רווחי ומכניס, חייבים לעבור דרך כל המכשולים שאורבים שם למטה, להכיר ולפצח אותם. לא, אין קיצורי דרך. באסה, אבל חייבים אשכרה לרדת למטה ולהתחיל לצעוד, לאט ובסבלנות.
–
איפה מתחילה הצרה?
–
שמסרבים להכיר בתהום. לא קולטים שיש הבדל בין פיתוח מקצועי לפיתוח עסקי, ושחייבים את שניהם יחד.
'אני מוכשרת מספיק, אני לא צריכה לעשות את כל זה. לא צריכה לשווק ולתמחר וללמוד להציב גבולות. מספיק שאתמקד בלהיות ממש ממש טובה במקצוע שלי, אולי אקח עוד קורס ועוד סדנה כדי להיות עוד יותר טובה אפילו.'
–
שעומדים על סף התהום, מסתכלים למטה באימה, אומרים 'בסוף לא' מסתובבים והולכים. כשרונות גדולים נשארים במגירה, ויכולות לא ממומשות ממשיכות לגרד בלב עד הדיור מוגן.
–
הולכים סביב סביב ומנסים למצוא רכבל שייקח אותנו מקצה אחד של התהום לקצה השני. מתעקשים שחייב להיות אחד כזה, כן כן עם רב קו, מה, המדינה לא שמה? איזה חוצפה! אולי בצד השני, בואו נבדוק. חייבת להיות דרך לנהל עסק סופר מצליח ורווחי בלי לשווק/לטפל בחסמים פנימיים/להציב גבולות!
–
–
מה כן אפשר לעשות?
–
לרדת למטה עם מדריך, מפה או ווייז. הרבה מאד אנשים כבר צעדו בדרך הזו לפני, והשאירו אחריהם ים של תמרורים: ספרים, פודקאסטים, בלוגים, סטטוסים, מדריכים, תוכניות, קורסים, סדנאות ויעוצים. המון חינמי, המון בתשלום סמלי, והרבה ידע מזוקק ששווה לשלם עליו והרבה.
–
לא סתם אומרים שעסק הוא תירוץ להתפתחות עצמית. כל כך הרבה דברים לומדים בזכות ההתמודדות עם אתגרים עסקיים.
–
כן, אפשר ללמוד לשווק/להציב גבולות/להיות אסרטיבים/לנהל זמן. אפשר ללמוד הכל – לפחות לנסות.
–
ואם לא מצליח? ניסיתי ללמוד שיחות מכירה ואני איומה בזה!
אז לא בושה להיעזר. לקחת מישהי שתשווק במקומך, תמכור במקומך, תכתוב תוכן או תעצב, או תוריד כל חלק שלוקח ממך אנרגיות וזמן.
–
הכשרון שלך מאד ספציפי? סבבה, תעשי מה שאת טובה בו, ותכניסי מישהי שתעזור לך. צלמת יכולה לקחת עורכת לתמונות, מפתחת אתרים יכולה לקחת מזכירה שתתעסק עם הלקוחות, ובעלת קיטרינג לא חייבת לקצוץ את כל הבצל בעצמה 
(אלא אם כן היא מחפשת לגיטימציה לבכות)
(אלא אם כן היא מחפשת לגיטימציה לבכות)–
אבל זה עולה כסף
נכון, וזה שווה. זה מפנה לך זמן להתעסק במה שאת באמת יודעת לעשות הכי טוב.
–
איך אדע מה אני צריכה?
שבי ותכתבי לעצמך מה כוללת העבודה שלך. הכל, מקצה לקצה, כולל כל המסביב: שיחות, דו"חות, טפסים, שיווק…
תחליטי מה את רוצה להשאיר לעצמך, מה לא אכפת לך שמישהו אחר יעשה במקומך, ומה תשמחי מאד שירד לך מהראש.
–
אגב, לא תמיד מדובר דוקא בגיוס עובדת בשר ודם. לפעמים סוכן GPT, מערכת CRM או אוטומציה כלשהי – תפתור לך צורך בצורה ממוקדת.
–
הכלל הוא תמיד לשמור על הדברים שבגללם יצאת לדרך. על הכשרון שלך שלו אין תחליפים, ועל מה שאת באמת אוהבת ונהנית לעשות.
להפוך אהבה למקצוע זו זכות. תשמרי עליה.
עוד פוסטים שתרצי לקרוא
הגענו לאירוע והוא לא היה
אתן מכירות את רינה גיסתי, נכון? כתבתי עליה פוסט לפני שלוש שנים.
אם פספסתן – השלימו כאן עם חתימת הורים 🙂
ותחזרו לקרוא את הסקופ הבלעדי שנחשף כאן היום 😆
רינה קיבלה הזמנה לאירוע ראשון של הקיטרינג...
אי אפשר ללכת לאירוע עם שמלת מעצבים וקרוקסים סגולים
לא יודעת מתי זה נהיה טרנד, אבל לאחרונה אני נתקלת בזה יותר ויותר: בעלי עסקים B2B שמוכרים שירות אחד, ובדרך לשם מרגישים צורך דוחק למחוק תחומים משלימים.
קראתי עכשיו דף נחיתה של מישהו שמלמד קופי. חצי מה...
מגיע בנאדם ועל ראשו משהו אדום מהבהב. זה לא כובע, זו נורה.
אזהרה לפני הקריאה: הפוסט הבא עלול להישמע לך שלילי וממורמר. זו לא המטרה שלי. אני רוצה לחסוך לנותנת השירות הצעירה הבאה חוויה קשה נוספת, שתגרום לה לחשוב שכל הלקוחות דפוקים/שסיוט להיות עצמאית. לא כל הל...
