רעיונות רעיונות בואו הביתה :)

בואו נדבר קצת על רעיונות.

לפעמים שואלים אותי: "איך את מגיעה לרעיונות שלך"
או: "את יכולה להסביר איך מפתחים מוצרים כמו שלך?"

אז קודם כל הבהרה, בדר"כ אני לא עושה בשביל זה משהו אקטיבי. יושבת מול דפים וכוססת עפרונות. רוב הרעיונות מפציעים לי בראש כמשהו בוסרי, ובטוח שזו תופעה שקורית לעוד מלא אנשים, רק שרובם לא בקשב לתפוס את עוברי-הרעיונות האלה ולהתחיל לפתח אותם. העבודה האמיתית היא לא לחשוב על רעיונות, אלא להבחין בהם ולהתחיל ליצור מהם משהו.

–

יש כמה דברים שיכולים לעזור לרעיונות להתגשם:

1. לא לפסול רעיונות לפני שבדקת אותם
יש מלא בנות שיש להן רעיונות טובים, אבל מהפחד שלא יצא מזה כלום, או שמישהו בסביבה לא יפרגן – הן פשוט נמנעות. מה אכפת לך לנסות? מקסימום תצליחי.
יש רק דרך אחת להימנע מביקורת: אל תעשי כלום, אל תחשבי כלום ואל תגידי כלום. דיי חבל שבגלל ביקורת (שאולי תבוא ואולי לא) אנשים נמנעים מליצור דברים שיכולים להוסיף טוב לעולם.

–

2. תחשבו בקטן
יש חלומות שדורשים הרבה מאמץ, כסף או זמן. ובהחלט יכול להיות שכלכלית זה לא מעשה חכם לקחת הלוואה או לשים 20 ימי עבודה על משהו שאולי יצליח ואולי לא.
אבל גרסאות פיילוט קטנות, אפשר לנסות? אפשר. אז למה לא?

עשיתי לאחרונה שיחת אסטרטגיה עם לקוחה שיש לה סטודיו קטן למוסיקה, דיי מצליח אבל לא כמו שהיא היתה רוצה, וניסינו לחשוב יחד איך אפשר ליצור סביבו קצת יותר באזז (מילה חדשה של האקדמיה לבאזז: רחשת. אהבתי)

היא אמרה שאם היא תערוך קונצרט סופשנה באולם של המתנ"ס המקומי, ותפרסם בהתאם, ותמכור המון כרטיסים, מן הסתם זה יביא לה הרבה פרסום לסטודיו.
אבל אין לה תקציב להרים כזה פרוייקט.

אמרתי לה שלדעתי קונצרט כזה הוא לא מה שהיא צריכה כרגע:
קודם כל אין לך מקום לכל כך הרבה תלמידות, גם אם מחר יידפקו על דלתך כל מאה המשתתפות במופע – אין לך לאן להכניס אותן! הלו"ז שלך מלא. את רוצה רק עשרים תלמידות נוספות לקורסי הקיץ.
שנית, אין לך תקציב כזה וזה נכון. אבל משהו קטן יותר, את יכולה? אז תעשי קטן יותר.

הצעתי לה לערוך זיץ נחמד בחורשה הקרובה עם תלמידות וחברותיהן. התלמידות של הקורסים שהסתיימו עכשיו יכולות כבר להראות מה הן למדו, החברות שלהן הן קהל יעד מדויק שלה.
זה יצור את הבאזז שהיא רוצה – בול בשכבת האוכלוסייה אליה היא מכוונת, והיא לא צריכה להשקיע סכומים שאין לה כדי להרים את הערב הזה. מותר לשבת בחורשה בחינם, לכיבוד כל אחת תביא משהו, ולא צריך לעשות פרסום היקפי, כי כל תלמידה תביא איתה שתי חברות.

–

2. לא לפחד לנסות גם אם יש דברים דומים בשוק
כמה לוחות שנה יש בשוק? כמה ארגוניות לכלות? כמה תמונות של רבנים? מיליונים.
ועדיין אנשים קונים את הדברים שלי. למה? כי הם ייחודיים.

לכל אחת יש את הייחודיות שלה. לתוך כל יצירה שלך את מביאה את עצמך. ועצמך – אין שתיים. לוח שנה שאת תצרי לא יהיה דומה ללוח שאני אצור, ותמיד יהיו אנשים שיאהבו דווקא את שלך ולא את שלי.
יש מקום לכולם, יש מגוון של טעמים וסגנונות ואהבות, ואיזה כיף שיש שפע לבחור מתוכו בול מה שמדויק.
וכמובן שזה נכון לעוד תחומים, לא רק למוצרי נייר. אם יש לך רעיון למשהו, אפילו אם יש כאלה כבר בעולם, אל תהרגי אותו לפני שנולד. תנסי לחשוב איך את מייחדת אותו, איך את מביאה אמירה משלך לתוכו.

–

4. להתייעץ, לבקש חוות דעת, להיעזר באנשים סביבך כדי לדייק את המוצר או הרעיון שלך
המוצר הראשון שיצרתי היה יומן כלות שהכריכה שלו נעשתה בעבודת יד, אבל לא היה בו תוכן בפנים בכלל. שאלתי חברות שפרגנו ותמכו, אבל אמרו שכדאי להוסיף תוכן. אז ישבתי ליצור תוכן. קיבלתי תאבון ויצרתי גם יומן הריון.
מפה לשם עברו 5 שנים ויש כבר ליין מוצרים שלם, יומנים, מחברות, לוחות…

אנשים הם משאב עצום שחבל לא להיעזר בו.
מצד שני, חשוב לברור אנשים שיתנו פידבק מקדם ולא רק ירימו בלי טעם "יואו זה מהמם" או יורידו בלי טעם "יש מלא כאלה בחנויות, עזבי."

–

למה צריך להגשים רעיונות בכלל?
קודם כל כי זה כיף! וזה הכי חשוב.
וכי לפעמים דברים גדולים שעוזרים למלא אנשים, יכולים להתחיל מרעיון קטן, בסיסי ופשוט. שלישית, כי אולי יום אחד הרעיון שלך יהפוך למשהו שמרוויחים ממנו? אף פעם אי אפשר לדעת.

הצעד הראשון הוא לשבת לנסח בדיוק מה הרעיון שלך, (לפעמים כל הבעיה של רעיונות שלא קורים, זה שהם פשוט מעורפלים) מה את צריכה לעשות כדי שהוא יתגשם, ואיזו עזרה שאנשים יכולים להגיש לך, תוכל לקדם אותך בדרך להגשמתו.