סתם הגיגים

השבוע חוויתי איך זה להיות בצד של מקבל השירות. הייתי צריכה נותנת שירות מתחום מסוים מאד, שאני לא מבינה בו הרבה.    כל שידעתי הוא שאני צריכה אחת כזאת 😊 אז יצאתי לבירורים, והתחמשתי בשלושה שמות ספציפיים עליהם המליצו לי יודעי דבר. שימו לב מספר אחת: לא גיגלתי ולא פתחתי עיתון כדי לאתר נשות מקצוע.

בשבוע שעבר קפצתי לשיטוט קצר בשוק מחנה-יהודה, אחד המקומות הכי שווים בירושלים. חשבתי שיכול להיות מגניב לכתוב פוסט קצר על טעמים וריחות מהשוק, בהקשר העסקי. יש הרבה ללמוד מההתנהלות שם, לטוב ולרע 🙂 – – מוצר טעימה חינמי אתן יודעות כמה זה חשוב, דיברנו על זה כאן לא פעם. ומי שעשתה את הקפסולות – שמעה

לפני שבועיים כתבתי בפוסט שכל עצמאית צריכה להגדיר לעצמה נהלי עסק, בין השאר האם היא עובדת עם משפחה. וציינתי בסוגריים, רמז: לא. – אז באמת למה לא לעבוד עם משפחה? ומה מקור הביטוי "עם משפחה אוכלים קוגל, לא עובדים." (מי רוצה לאכול קוגל בכלל, תסבירו לי. אלא אם כן זה קוגל של נברוצקי אז חוזרת

קיבלתי שאלה מעניינת מאחת הקוראות: – "אשמח אם תוכלי לדבר בפוסט הבא על המהפך שלהיות עצמאית אחרי שכירה (10 שנים). אני מרגישה שעוד לא תפשתי את השינוי חשיבתי הזה. אני עדיין בכובע של השכירה וזה מפריע לי. – כי להיות עצמאית זה ללכת על כל הקופה. להיות ראש גדול. לנהל את עצמך בצורה אחרת לגמרי.(

לפני כמה חודשים מיתגתי את דבושקה (בדוי, בדוי) שהקימה מיזם חדשני ומצליח. הייתי איתה גם על העיצוב, אבל בעיקר על התהליך בשטח, ביחד עם יועצת עסקית שהיא לקחה. – כחלק מהתמיכה הטכנית ללקוחות שלי, או שמא יש לומר צמיחה טכנית,  אני עושה לא מעט חיזוקים מנטליים כשהסביבה מורידה להם. – אני עובדת הרבה עם נשים שבאות

בשבוע שעבר כתבתי פה על תמחור, מיתוגים וזה, (אם לא קראת תחזרי פוסט אחד אחורה 'פתיתים בבר מצווה') ונראה שהמשפט "מוצר לא מתומחר בכמה זמן עבדו עליו אלא בגודל הבעיה שהוא פתר. " הדליק מלא אנשים. – קיבלתי מלא תגובות בסגנון "איזה הגדרה טובה! שמת לי מילים בפה להסביר ללקוחות שלי", "וואו, תודה שכתבת על זה!" "יופי שמעלים נושאים