הכל התחיל ממחברת נורא יפה שקניתי במקסטוק לפני יותר משנתיים. מחברת ספירלה עבה, עם המון דפים וכריכה קשה חומה ומהממת. יש לי חולשה נוראית למחברות בכלל ולמחברות יפות בפרט, ולמחברת הזאת היה כל כך הרבה פוטנציאל – כך שהייתי חייבת לקנות אותה תיכף ומיד, למרות שלא היה לי בשבילה עדיין עתיד מוגדר. אחרי כמה ימים
כלות זה עפיפון בלי חוט Read More »
על מה נדבר היום? בא לי לשתף בתהליך היצירה של יומן – ההריון שלי. – – איך הכל התחיל? את היומן הזה יצרתי לעצמי, בתחילת ההריון הראשון שלי. כשהתחלתי את ההריון המיוחל הזה, הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו כדי לזכור כל פרט בו. אני אוהבת ליצור דברים בעצמי גם כשאפשר להשיג אותם בחנות, ובמיוחד כשלא
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נֵשֵׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶתוְנִסְפֹּר צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת.יְלָדִים בְּחֻפְשָׁה יְשַׂחֲקוּ תּוֹפֶסֶתבֵּין הַבַּיִת לְבֵין הַשָּׂדוֹת. כשאהוד מנור כתב את זה בסביבות שנת 1970הוא בטח לא חשב שהבית הראשון של השיר האופטימי שלויהפוך למציאות לא הכי שמחה בשנת תש"פ… שנה לא פשוטה עברה על כולנו. ישבנו במרפסת, בילינו בחל"תוספרנו ציפורים נודדות משעמום ומבידוד. והילדים – יואו, כמה חופשה.
פוסט סיכום שנה, או: איך הפכתי מעצמאית לנתינה ממושמעת Read More »
