תהליכי עבודה

בפוסט הקודם דיברנו על כך שמיתוג הוא לא נקודת הפתיחה של עסק. מיתוג הוא ייצוג חיצוני של בפנוכו עסקי פנימי ומבוסס. אז מתי כן נכון להגיע למיתוג? איך נזהה שיש לנו כבר 'בפנוכו?' כשיש כבר עסק שעובד, אבל משהו בתקשורת שלו לא יושב עד הסוף: למשל, כשהלקוחות שלך לא באמת מבינים מה את עושה בלי

אתן מכירות את רינה גיסתי, נכון? כתבתי עליה פוסט לפני שלוש שנים. אם פספסתן – השלימו כאן עם חתימת הורים 🙂 ותחזרו לקרוא את הסקופ הבלעדי שנחשף כאן היום 😆 רינה קיבלה הזמנה לאירוע ראשון של הקיטרינג ההתרגשות הייתה גדולה כמובן, היא התארגנה, התכוננה והשקיעה המון. אני הצטרפתי אליה, גם כדי לעזור בהקמה הראשונית וגם

בוקר אחד (או שמא זה היה צהריים) קמו מנהלי תיאטרון 'נקודה טובה' והבינו שהנראות הקיימת שלהם לוקה בחסר, לא מרשימה ולא מספקת גוף מקצועי כמותם. הם הגיעו עם הלוגו הזה: שלא נבנה בתהליך מקצועי, ולא עמדה מאחוריו שום אסטרטגיה. אחרי הרבה התלבטויות הם החליטו לאזור אומץ וללכת על תהליך מיתוג אמיתי מהשורש. למה אומץ? לא

לפני כחודש קרתה תאונה קשה בשכונה שלנו. ילד חמוד בן שבע שרכב על קורקינט נפגע פגיעת ראש. התארגנו בשכונה חלוקת ספרי תהלים ועזרה למשפחה כמובן, אבל חוץ מזה היתה גם אמא שחשבה מה עושים כדי למנוע את הטרגדיה הבאה. בסביבה שלי, לא יודעת מה קורה במקומות אחרים, רוב הילדים רוכבים בלי קסדה. המודעות לעניין שואפת

הפוסט הקודם על משפכי שיווק ומסע לקוח, עורר הרבה הדים. הרבה עצמאיות כתבו לי: "וואו, זה בדיוק מה שקורה לי." "אני מפרסמת מלא ולא מבינה למה אין פניות" היו גם הרבה בקשות להדגים מה כן לעשות, כי איכשהו הפוסט ההוא דיבר בעיקר על מה לא. הכי טוב להדגים על עסק חי, אז בואו תכירו את

מתברר שהקורונה עשתה גם טוב בעולם, כי לאחרונה אני שומעת הרבה סיפורים על אנשים שדווקא הברייק הכפוי הזה היה בשבילם קטליזטור לעשייה והתנסויות חדשות. גם תמר ניצלה את הקורונה והלכה להגשים חלום ישן: ללמוד עריכת וידיאו והפקות מדיה. היא למדה, התמקצעה, לקחה עבודות מפה ומשם והשתפשפה, ויאללה – אחרי שנתיים בשטח הגיע הזמן לצמוח! היא הגיעה אליי כדי

מרב היא צלמת מקצועית, מוכשרת מאד, עם עין חדה ותוצרים יפהפיים. חוץ מהיותה צלמת היא גם מעבירה קורסי צילום ממוקדים וברורים, כאלו שבסופם התלמידות יוצאות עם יכולת לפתוח סטודיו משלהן. היא הגיעה אליי עם מיתוג מיושן שלא שיקף אותה בכלל, ועם מטרה להצמיח את הסטודיו לממדים שמתאימים לה. מרב הרגישה שכל המעטפת העיצובית והשיווקית שלה

תחשבו שאתן מגיעות לרופא שיניים שמתאכסן בחורבה רעועה מטה לנפול, קירות מתקלפים, ברזים חלודים, והכסא שלו נראה כמו משהו שנשלף מאתר אגורה. הייתן מאמינות לו אם היה אומר לכן שהוא מקצוען על חלל, למד במכון שעל יד האינקויזיציה בספרד (שם לומדים רפואת שיניים, לא?) ושהוא גובה על סתימה שמונה מאות ועשרים שקלים ללא תשלומים? ברור

לפני שבועיים, בפוסט על החלומות, שלחתי לכן סקר למילוי  על תהליכי מיתוג ומה בהם גורם לחששות. הרבהההה בנות ענו "אני לא יודעת איך זה מתנהל בפועל.." החשש הבא בסדרה: "איך אבחר מעצבת שמתאימה לי?" ואחריו: "מה אעשה אם לא אוהב את התוצאה?" היו גם כאלה שפחדו מכל האפשרויות  אז באתי להפריך לכם כמה חששות, ולספר