ביקשתן פעם הצעת מחיר?

[מאמר שפרסמתי לפני כמה חודשים בפורום נשים של פרוג. מעלה אותו לכאן לטובת כל מי שלא נמצאת שם:) ]

לבקש הצעת מחיר זה דבר מקובל ומצוי, יאפ? יאפ.

אנחנו רוצות, למשל, צילומי חלאקה לבן השלוש
או לתכנן מחדש את המטבח הצפוף שלנו
או פלייר למכירת כפכפים שאתן עורכות במקלט של הבצפר השכונתי

אז שולחים מייל
לצלמת
לאדריכלית
למעצבת
ומבקשים הצעת מחיר.

מקבלים
ופונים לעוד בעלת מקצוע אחת או שתיים, כדי להשוות.
נכון?
מעולה. סקר שוק זה חשוב.
ולפעמים מקבלים דוקא מהשניה או השלישית הצעה טובה יותר.
לאו דוקא זולה יותר – פשוט יותר מתאימה.

עכשיו בואו תשמעו מה קורה בצד השני של המייל.
(בכוונה מייל ולא שיחת טלפון, תיכף תבינו למה)

מקבלת המעצבת (מקצוע שקרוב לליבי, אז נזרום איתו הלאה) מייל חביב כגון:
"היי כמה עולה למתג תבת מצווה של מסעודה שלי?"
(איך אנחנו אוהבות תשאלות האלה.
זה כמו לפרוץ לחנות בגדים ולשאול כמה עולה בגד. הלו! איזה בגד? איזה בד? למי? צבע? מידה? כמות? חג? יום יום?
אבל זה נושא לפוסט אחר)

מגרדת המעצבת בראשה, ושולחת מייל בחזרה:
"היי אמא של מסעודה. ספרי לי מה את רוצה שיהיה במיתוג?
תויות? בקבוקים? חבקי מפיות? תוכניה? תפריט? מארזים? מזכרות? ברכונים? ברכת הדרך? תפילה לפרנסה? הפרשת חלה?"

ותען אמא של מסעודה ותאמר:
"אני רוצה את זה ואת זה ואת זה, וגם תגידי לי כמה יעלה לי להדפיס. אני גרה ברכסים תחתית, לא יודעת איפה יש פה דפוס."

ותשלח המעצבת מיילים לשני בתי דפוס עם הפירוט המקצועי של חשקיה ומאווייה של אם המסעודה
(מעצבת לא אומרת לדפוס: "אהלן, כמה עולה מאה חבקי מפיות?"
אלא – "בוקר טוב חביביי" – חשוב להתחנף לדפוסאים, אנחנו צריכות אותם –
"שמא תואילו לומר לי מה המחיר למאה פיסות נייר כרומו מט 300 גרם בגודל זה וזה.."
וכן הלאה עבור כל מוצר ופריט.

ויען לה הדפוס בפירוט רב, או לפעמים בחוסר פירוט מספק,
ואז צריך לשלוח מייל נוסף כדי לחלץ מתוכו בפינצטה את המידע החסר.
ותארגן המעצבת את כל המידע, כולל מחירי עיצוב, ומחירי הדפסה, וכל תנאי השירות והבטחות העסקה
בדף יפה המתקרא הצעת מחיר

לכתוב הצעת מחיר זה דבר שלוקח זמן. לפחות עשר דקות, לא כולל כל ההתכתבויות שקדמו לה עם הלקוחה הפוטנציאלית ועם הדפוס,
ולפעמים גם עם קולגות כדי לדעת איפה יש דפוס ברכסים תחתית / יש למישהי טמפלט של דיסק – וכן הלאה.

ותשלח המעצבת את ההצעה למסעודתנו.
ותשקוט הארץ ארבעים שנה.

אמא של מסעודה אולי קיבלה הצעה טובה יותר מגרפיקאית אחרת.
אולי בסוף מסרה את מסעודה לאימוץ, ואינה עורכת לה מסיבה כלל.
או בכלל רק רצתה לדעת כמה כוכבה בן לולו (החברה שלה) שילמה על המיתוג של הבת מצווה של כוכבית.

וזה בסדר! כתיבת הצעות מחיר הן חלק מהעבודה שלנו, ואנחנו לוקחות בחשבון ש50% שלא תגיע אחריהן עבודה.

אבל יהיה כל כך נחמד לקבל תגובה של: תודה על הזמן שהקדשת, לא מתאים לי/יקר לי/חם לי/ קר לי /
קיבלתי הצעה משתלמת יותר /מסעודה עיצבנה אותי לא מגיע לה בת מצווה בכלל/
משהו, תגובה.
לא ביקשתי זר פרחים לשבת, למרות שאם אתן שולחות אז כלניות.

נכון, זו לא חובה. אבל זו אנושיות פשוטה שלוקחת לנו עשרים שניות,
ולמעצבת זה נחמד לדעת שלמרות לא עובדים איתה, לפחות יודעים להעריך את הזמן שהקדישה.

רק בת מצוות שמחות לכולנו 🙂