סיימתי לפני תקופה תהליך מיתוג עם לקוחה מקצוענית בתחומה.
בנינו מעטפת עיצובית לעסק (מעטפת עיצובית נשמע גדול, אבל בפועל מדובר על מיתוג על כל מוצריו: בלאנק, חתימת מייל, סטיקרים לוואטסאפ וכן הלאה)
מודעה יפהיפיה, משפך שיווק מעניין, וקבוצת וואטסאפ עם 250 איש ואישה שמחכים לשמוע מה יש לה להגיד.
הייתי בטוחה שהגברת הולכת להצליח בענק. שסופסוף היא תצליח לקדם את העסק שלה כמו שמגיע לה.
אחרי תקופה שאלתי אותה מה המצב, איך הולך (אני משתדלת לשמור על קשר עם לקוחות גם אחרי שסיימנו, לבדוק איך הם מסתדרים שם בשטח)
"לא ממש הולך" היא כתבה לי. "היו כמה פניות מהפוסט הראשון שכתבת לי, וזהו."
"והפניות האלה, עשית פולואפ?"
"לא."
"ומה עם פוסטים נוספים בקבוצה שלך?"
"לא יודעת… לא ממש זורם לי.. פרסמתי מודעה השבוע במקומון פה."
ואז היא מראה לי קובייה קטנטונת, מהאלו שעולות 30 שח
כששאלתי למה היא לא פרסמה את מודעת העמוד השלם היפה שהכנו, זו שבנויה אסטרטגית ומשווקת אותה בול:
"די, לא יכולה להשקיע כל כך הרבה על פרסום."
–
איזה רכב אתן אוהבות? אני מפנטזת על חיפושית אספנות בצבע ורוד מסטיק. אם אי פעם אלמד נהיגה, כנראה בגלגולי הבא, זה הרכב שארצה לנהוג בו. 🙂
אם תפגשו אותי בכביש תוכלו לזהות אותי לפיו (וגם לפי זה שמן הסתם אסע על מהירות 20 קמ"ש ובאופן כללי אתנהג כמו סטריאוטיפ של נהגת)
בואו רגע נדגים על חיפושית ורודה כמה דברים שעסקים מתחילים ועסקים בכלל) צריכים לדעת:
–
עסק בלי מיתוג זה כמו אדם שהולך ברגל בלי מפה. נכון, אפשר להגיע ליעדים, אבל זה ייקח זמן ואולי הרבה טעויות בדרך.
עסק עם מיתוג הוא כמו לקנות מכונית. יש גוף יפה, מעוצב, שיכול להעיף קדימה.
אסטרטגיה לעסק היא כמו ווייז: יש מפה ברורה לאן רוצים להגיע ואיך.
אבל! שום מכונית לא תיסע מעצמה. כל עוד לא תשבי במושב הנהג, תתדלקי – כלומר תשווקי – ותלחצי על הגז, העסק יעמוד במקום.
במילים אחרות: אם את חושבת שתגיעי לתהליך מיתוג והוא יפטור אותך מהצורך להניע את העסק בעצמך כל הזמן קדימה – עדיף שלא תשקיעי שקל על מיתוג.
אי אפשר לשבת בבית רגל על רגל, להתמקד בלהיות ממש טובה בתחום שלך, ולצפות שזה יביא לקוחות. זה לא עובד ככה.
–
נכון זה מבאס. ונכון, יש כאלה ששיווק נשמעת להן מילה מגעילה, או שאין להן באמת מושג מאיפה להתחיל.
מה עושים?
מתייעצים, חופרים, שואלים אנשים וקולגות, מקשיבים וקוראים וצורכים תכנים על שיווק וקידום. משקיעים בזה בדיוק כמו שמשקיעים בקניית ידע מקצועי.
–

כדי להכניס כסף לעסק – צריך קודם להוציא. חייבים להשקיע משהו.
או כסף (פרסום בעיתון/בדיוור/בסטטוס)
או שת"פים (פנייה לאנשי מקצוע מתחומים נושקים)
או ברטרים (עבודה תמורת עבודה במקום כסף)
או זמן (לעשות פולואפים, לכתוב הצעות מחיר, לעשות שיחות מכירה, לכתוב פוסטים טובים, או סטטוסים, או פודקאסט, להגדיל את רשימת הדיוור)
חייבים להשקיע.
שיווק זו עבודה, אין מה לעשות. ואם זה עסק קטן, כשהשיווק כולו עליך – אי אפשר לצפות לתוצאות אם לא עושים כלום!
–
איך לומדים על שיווק?
אני ממליצה על התוכן המעולה של מירי הופמן יגלניק (צריכה כבר לדבר איתה על אחוזים בשבילי) ויש לה לאחרונה גם פודקאסט טוב.
לאחרונה יצא לי להקשיב לכמה פרקים מהפודקאסט של איתן עזריה ונהניתי מאד. נותן הרבה דרייב מנטלי. גגלו ותגלו.
—
ומה עושים כשאת כן משווקת אבל זה לא עובד?
אם הפרסום שלך לא מביא תוצאות – האם הוא אסטרטגי? ממוקד לקהל היעד? מציע פתרון לצורך?
אם הוא מביא פניות אבל לא מגיע לסגירות: איך הצעת המחיר שלך נראית ונשמעת? אולי יש לך קושי עם שיחות מכירה? אולי כדאי לך להשתפשף בתחום?
האם המוצר שאת מציעה ברור לך? ברור ללקוחות? ארוז כמו שצריך?
—
ואם העסק לא הכי ברור לך, או שאת מרגישה שמשהו תקוע,
לפני שפונים ליעוץ עסקי אני מציעה לשבת לקפה עם קולגה מנוסה יותר ממך, לספר לה מה קורה, ואולי לצאת עם כמה תובנות שיחכימו אותך.
–
מה דעתכן על התמונות שליוו את הפוסט?
יצרתי אותן במידג'רני ואני מבסוטה פה מעצמי, כל היום מקוששת מחמאות מאנשים. 🙂
ואיך זה קשור לפוסט על שיווק?
כמובן כדי לקושש מחמאות גם מכן, וגם כדי לתת דוגמא לבנאדם שפחד לקפוץ למים וללמוד מידג'רני.
כבר חודשיים יש לי שלושה מדריכים לצפייה שמחכים לי במחשב, ופשוט לא היה לי אומץ לעשות את זה. זה היה נראה מסובך, קשה, ממשק לא ידידותי.
–
המצב החמיר עוד והגיעה אליי לקוחה שתפור עליה משהו במידג'רני (עוד אשתף את הפרוייקט שלה בטח) ובמקום לשבת וללמוד בעצמי, מצאתי מישהי שתיצור תמונות בשבילי.
ואז המחשב שלה קרס, אני נתקעתי, לא היתה לי ברירה ופשוט ישבתי ולמדתי. עברתי בוקר מתסכל, וזהו. בערך אחרי שעתיים של התנסויות זה נהיה כיף – וממכר! לא מצליחה לעזוב את הדבר הזה.
–
בקיצור, כל הקשקשת הזאת באה להגיד: גם אם נראה ששיווק (או כל דבר אחר, בעצם) זה קשה, מסובך, לא כיף, מפחיד: תנו לזה צ'אנס.
תנסו, תלמדו. אולי תגלו בסוף שזה הרבה פחות סיוט ממה שחשבתן 🙂

