שיווק

שאלתי מהספריה ספר מתוק נורא שכתבה לאה גולדברג, אחת המשוררות האהובות עליי. דפדפתי לתומי בין הספרים, ופתאום נפלתי על ספר ילדים שלה שלא הכרתי בכלל. כמובן שתחבתי אותו לשקיתי ואצתי לספרנית. בבית פתחתי אותו בחגיגיות, וכפיתי על הילדים להקשיב לי פעמיים ברצף 🙂 בכולופן, הספר מתוק והטקסט חמוד-אש כראוי ללאהלה הנחמדת. הסיפור הוא על דוב נטול-חוש-עסקי, שפותח

כל עסק צריך מיתוג, וכמעט כל עסק צריך אתר, ולכן הרבה שאלות מעניינות מתנקזות אל ממתגות ובונות אתרים. לא מעט אנשים שנמצאים בשלבים שונים של הקמת עסק רואים לנכון לפנות אלינו עם תהיות. מה למשל? למשל, שאלת השאלות: "תגידי, יש לך אולי איזה טיפ איך ליצור יותר חשיפה לעסק שלי?" "אנשים לא מספיק יודעים עליי.

ולמה? הסכיתו ושמעו. – סיפור מספר אחת יצאתי עם חברה (וילדיה, וילדיי) לגינה. הוצאתי את בקבוק המים השווה שלי, זה שקיבלתי מהפילאטיס שאני הולכת אליו כבר כמעט שנה (כן כן, הייתן מאמינות שאני אידרדר ככה? הולכת לפילאטיס. כבר שנה. איפה הכפיים?) ושתיתי לתומי. החברה הסתכלה על הלוגו שמוטבע על הבקבוק ושאלה אותי בהפתעה: "קיבלת את

סיימתי לפני תקופה תהליך מיתוג עם לקוחה מקצוענית בתחומה. בנינו מעטפת עיצובית לעסק (מעטפת עיצובית נשמע גדול, אבל בפועל מדובר על מיתוג על כל מוצריו: בלאנק, חתימת מייל, סטיקרים לוואטסאפ וכן הלאה) מודעה יפהיפיה, משפך שיווק מעניין, וקבוצת וואטסאפ עם 250 איש ואישה שמחכים לשמוע מה יש לה להגיד. הייתי בטוחה שהגברת הולכת להצליח בענק.

הפוסט הקודם על משפכי שיווק ומסע לקוח, עורר הרבה הדים. הרבה עצמאיות כתבו לי: "וואו, זה בדיוק מה שקורה לי." "אני מפרסמת מלא ולא מבינה למה אין פניות" היו גם הרבה בקשות להדגים מה כן לעשות, כי איכשהו הפוסט ההוא דיבר בעיקר על מה לא. הכי טוב להדגים על עסק חי, אז בואו תכירו את

שלוש שנים עברו מאז הבלוג פרץ לעולם. כרגיל דיי שכחתי מזה, ונזכרתי קצת באיחור 🙂 אז יש לי הזדמנות לשתף איך הבלוג נולד. תמיד אהבתי לכתוב. לקח לי קצת זמן להבין שסיפורת זה לא הקטע שלי, אבל בלוג – זה פורמט שנולד בשבילי. הייתי משתפת מדי פעם בפרוג קטעים קצרים ותמיד קיבלתי תגובות של 'וואו,