אסטרטגיה

בפוסט הקודם דיברנו על כך שמיתוג הוא לא נקודת הפתיחה של עסק. מיתוג הוא ייצוג חיצוני של בפנוכו עסקי פנימי ומבוסס. אז מתי כן נכון להגיע למיתוג? איך נזהה שיש לנו כבר 'בפנוכו?' כשיש כבר עסק שעובד, אבל משהו בתקשורת שלו לא יושב עד הסוף: למשל, כשהלקוחות שלך לא באמת מבינים מה את עושה בלי

לפני תקופה לקוחה פנתה אליי לעיצוב מודעה שתפרסם מיזם רוחני, משהו מאד עדין ונוגע. עיצבתי פרסום יפיוף בגווני פסטל רכים, עם ויז'ואל עדין ומאוורר. שלחתי לה וציפיתי שתתנמס מאושר. 'זה יפה' היא כתבה 'אבל זה בהיר מידי.' – הסברתי שהעיצוב משרת את התוכן ולא להפך – והוא אמור להיות בהלימה אליו. התוכן כאן רוחני ורגיש,

שוחחתי עם נותנת שירות מוכשרת מאד, על המלצות ופידבקים שלקוחות נותנים בסוף פרוייקט. "יש לי שאלון שאני שולחת בסוף כל עבודה, אין לך מושג כמה קשה לגרום להם להקדיש 2 דקות לענות עליו!" היא סיפרה בתסכול. – התפלאתי ממש, כי אני שולחת טופס גוגל קצר לסיכום ותמיד אנשים עונים בשמחה. כן יש כאלה שלא מצליחים

השבוע מישהי סיפרה לי שהיא 'מיתגה לעצמה את העסק'. שזה נהדר במידה והיתה ממתגת עסקים או מעצבת גרפית, אבל היא בכלל מטפלת רגשית. "זה לא כזה מסובך, מעצבות סתם עושות מזה טררם שלם" היא אמרה לי, "יש לי טעם מהמם בבגדים ובאסתטיקה, ואני מעולה בקנבה. חצי שעה והיה לי לוגו. חסכתי שמונה אלף שקל, את

יצא לי לדבר (לרוב הכוונה היא להתכתב, אבל יותר נוח לומר 'לדבר') השבוע עם כמה אנשים (לרוב הכוונה היא לנשים, אבל למילה 'אנשים' יש צליל שחביב עליי) שונים, ובכל השיחות עלה בערך אותו נושא. אספר פה על שתיים מתוכן. רק לפסיכולוגים מותר? הראשונה היתה אסתי ליסיצין. שוחחתי איתה על איזשהו תוכן שהיא העלתה בנגע לקש"ר.

מעצבת מתחילה (ומאד מאד מוכשרת) התייעצה איתי מה היא יכולה לעשות כדי לשווק את עצמה בצורה אפקטיבית. שאלתי מה היא עשתה עד היום בקטע השיווקי, והיא ענתה: "בעבר הפעלתי סטטוס אבל היו לי רק 80 צפיות, ולא היה לי כוח להשקיע בשביל כזה קצת." – אבל ככה מתחילים, נשמה. אי אפשר שמהיום הראשון תתחזקי ערוץ שיווק (לומשנה אם זה רשימת

הפעם לא נדבר עליכן, אלא על המתחרים שלכן. כמעט בכל פעם שאני עושה פגישת אסטרטגיה, מגיעה לניתוח SWOT ושואלת מה האיומים של העסק, מתקבלת התשובה: "המתחרים שלי." הגיוני לגמריי – במיוחד אצל עסק צעיר שנאבק להביא כל לקוח נוסף – שהאיום הכי גדול הוא עוד מישהו שנאבק על אותו לקוח בדיוק. עוד מישהו שלוקח נתחים מהשוק. אבל

הלקוחות שלך סוחטים אותך? בואי נבדוק למה. . פעם השתתפתי בסדנה של מנחת הורים. אחת האמהות העלתה שאלה: הילד שלה מבקש ממנה כל יום כסף לקנות קלפים לאוסף, והיא לא יודעת כמה להרשות לו. כל יום? פעמיים בשבוע? מה נחשב נורמלי? המנחה אמרה לה: את התשובות את צריכה לגבש לעצמך עוד לפני שהילד מגיע בצהריים

פרפקציוניזם הוא אסון לעסק. לא אני אומרת, יוסי לוי אומר. וזה כל כך נכון. למה? כי שתי אופציות: – – או שהבנאדם אכן פרפקציוניסט, (מסכן) ולכן הוא מוציא אנרגיות רבות ויקרות על כל פיפס, דבר שמעכב אותו מלהתקדם. – – או, וזו פרשנות שלי כבר, הוא פשוט פוחד להתקדם. ולכן נתלה בסיבה היותר פוטוגנית ששמה פרפקציוניזם. מה ההגדרה