סתם הגיגים

נפתח במעשה שלא היה "שלום, הגעתי לקיטרינג?" "כן" "אני רוצה בבקשה להזמין סיר פתיתים" "מה? למה?" "יש לי בר מצוה" "אנחנו קיטרינג יוקרתי, השף שלנו לא מכין מנות ביתיות. אני מציע לך לקחת אסאדו עם בצלצלים וטימין." "אני לא רוצה אסאדו, אני רוצה פתיתים" "אז תפני לאיזה בשלנית בשכונה, גיברת. את לא צריכה קיטרינג יקר

הצפוניות מביננו יודעות שכבר חודשים ארוכים אין ווייז בצפון. איך אתם מסתדרים, אני לא יודעת. מאז בא הווייז לעולם ניטלו כישורי ניווט מישראל. הייתי לפני כמה חודשים בחיפה, והרגשתי שחזרתי לשנות התשעים. בכל רמזור עצרנו כדי לתקשר בצרחות עם אזרחים חפים מפשע ולברר לאן נוסעים מכאן. הווייז מצידו התעקש לומר שאנחנו בביירות, ורק באזור זכרון

סיפור #1 נתתי השבוע הצעת מחיר לשתי נשים שפותחות עסק משותף. הן רוצות לסגור עסקאות גדולות, ולהתמצב מהתחלה כעסק מקצועי במקסימום. יש להן חלומות גדולים אבל העסק עדיין קטן מאד. הסברתי שהשירות שלי כולל אסטרטגיה מעמיקה וליווי עסקי היקפי מעבר לעיצוב עצמו, הכנתי הצעה כתובה ומסודרת, ושלחתי. כעבור יומיים היא כתבה לי: "זה יקר לנו,

לפני תקופה הגעתי למשרד כלשהו, ועל הקיר היה שלט שממש אהבתי: "רק מי ששילם על טעויות של חובבן, יסכים לשלם על עבודה של מקצוען" וזה כל כך נכון. – לפעמים מגיעות אליי לקוחות, מראות לי מה עשו להן עד היום, ובא לי למרוט את שערות ראשי מרוב תסכול. אבל אין לי זמן למרוט כי אני מקשיבה

אם הייתי מקבלת שקל על כל מייל שנכנס עם שאלות מסוג מסוים, הייתי מיליונרית. – איזה שאלות למשל? קבלו: "בבקשה תכתבי איך לגרום ללקוחות טובים להגיע.. כל הלקוחות שלי קטנים!" – "לא מצליחה להבין למה הלקוחות שלי לא מקבלים את דעתי. למה הם לא קולטים שאני המקצוענית פה וכדאי להם להקשיב לי?" – "אני עשר

קראתי השבוע ספר שרענן לי את הגישה לעבודה, לחיים, ולאיזון ביניהם (שכידוע איננו )  "ארבע שעות עבודה בשבוע" של טימותי פריס. כן, ארבע שעות! הספר מדבר על איך להפוך את החיים ליותר חופשיים ורגועים, בלי להשתעבד לעבודה בלתי נגמרת. – אז מה הקטע של הספר הזה? קודם כל, לצאת מהגישה שצריך לעבוד 8 שעות ביום ושזה