שם המחבר: רעיה

ולמה? הסכיתו ושמעו. – סיפור מספר אחת יצאתי עם חברה (וילדיה, וילדיי) לגינה. הוצאתי את בקבוק המים השווה שלי, זה שקיבלתי מהפילאטיס שאני הולכת אליו כבר כמעט שנה (כן כן, הייתן מאמינות שאני אידרדר ככה? הולכת לפילאטיס. כבר שנה. איפה הכפיים?) ושתיתי לתומי. החברה הסתכלה על הלוגו שמוטבע על הבקבוק ושאלה אותי בהפתעה: "קיבלת את

בואו נדבר קצת על חסכנות 🙂 (לא הפכתי לבלוג כלכלי, אל דאגה) בקיץ שעבר קניתי לבן שלי סנדלים ב120 שח. סנדלים חמודות, מסוג איכותי, ישבו נהדר על הרגל, החזיקו כל העונה ובסופה כובסו והועברו לאחיין. בתחילת הקיץ הזה קניתי לו נעלי שבת דיי יקרות, אז על הסנדלים כבר התקמצנתי. קניתי סנדלים ב50 שח מאיזה בזאר

השבוע היתה לי שיחה (טוב, התכתבות) עם מישהי מעניינת. היא מעצבת בנישה מסוימת, ומרגישה שכבר לא בא לה על הנישה הזאת. רוצה להחליף. יש לה כבר תוכנית שלמה בראש, אבל משהו מטריד אותה: – – חשבתי שכדאי לדבר על זה גם פה, כי מן הסתם זה משהו שהרבה אנשים מתחבטים לגביו מפעם לפעם: מה יגידו? רוב

לפני כחודש קרתה תאונה קשה בשכונה שלנו. ילד חמוד בן שבע שרכב על קורקינט נפגע פגיעת ראש. התארגנו בשכונה חלוקת ספרי תהלים ועזרה למשפחה כמובן, אבל חוץ מזה היתה גם אמא שחשבה מה עושים כדי למנוע את הטרגדיה הבאה. בסביבה שלי, לא יודעת מה קורה במקומות אחרים, רוב הילדים רוכבים בלי קסדה. המודעות לעניין שואפת

בואו נדבר קצת על רעיונות. לפעמים שואלים אותי: "איך את מגיעה לרעיונות שלך" או: "את יכולה להסביר איך מפתחים מוצרים כמו שלך?" אז קודם כל הבהרה, בדר"כ אני לא עושה בשביל זה משהו אקטיבי. יושבת מול דפים וכוססת עפרונות. רוב הרעיונות מפציעים לי בראש כמשהו בוסרי, ובטוח שזו תופעה שקורית לעוד מלא אנשים, רק שרובם

סיימתי לפני תקופה תהליך מיתוג עם לקוחה מקצוענית בתחומה. בנינו מעטפת עיצובית לעסק (מעטפת עיצובית נשמע גדול, אבל בפועל מדובר על מיתוג על כל מוצריו: בלאנק, חתימת מייל, סטיקרים לוואטסאפ וכן הלאה) מודעה יפהיפיה, משפך שיווק מעניין, וקבוצת וואטסאפ עם 250 איש ואישה שמחכים לשמוע מה יש לה להגיד. הייתי בטוחה שהגברת הולכת להצליח בענק.

הפוסט הקודם על משפכי שיווק ומסע לקוח, עורר הרבה הדים. הרבה עצמאיות כתבו לי: "וואו, זה בדיוק מה שקורה לי." "אני מפרסמת מלא ולא מבינה למה אין פניות" היו גם הרבה בקשות להדגים מה כן לעשות, כי איכשהו הפוסט ההוא דיבר בעיקר על מה לא. הכי טוב להדגים על עסק חי, אז בואו תכירו את

שלוש שנים עברו מאז הבלוג פרץ לעולם. כרגיל דיי שכחתי מזה, ונזכרתי קצת באיחור 🙂 אז יש לי הזדמנות לשתף איך הבלוג נולד. תמיד אהבתי לכתוב. לקח לי קצת זמן להבין שסיפורת זה לא הקטע שלי, אבל בלוג – זה פורמט שנולד בשבילי. הייתי משתפת מדי פעם בפרוג קטעים קצרים ותמיד קיבלתי תגובות של 'וואו,

זה פוסט ארוך – מזהירה מראש – אז לכו תכינו קפה קודם. כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב על הנושא הזה, אבל לאחרונה קיבלתי פוש לעניין בעקבות חקר שוק שערכתי למרב, הצלמת המוכשרת ששיתפתי את הפרוייקט שלה כאן לא מזמן. בדקנו את השטח: איך אנשים בוחרים צלמת, איך הם מגיעים אליה, מה גורם להם לסגור, מה